מחשב נייד המציג את המילים Cyber Security לציון סריקת אבטחה ליישומי AI
cottonbro studio / Pexels

GitHub Code Scanning מזהה Prompt Injection וסיכוני Agent

GitHub הרחיבה את Code Scanning ליישומי AI ולסוכנים: תצוגה מקדימה ציבורית חדשה מזהה ב-Pull Requests סיכונים כמו Indirect Prompt Injection, חשיפת מידע רגיש ו-Excessive Agency — מצב שבו לסוכן יש יותר הרשאות או יכולות ממה שנדרש למשימה.

מה הסורק מחפש בקוד

הבדיקה מנסה לזהות מסלול שבו תוכן לא אמין — למשל קובץ, דף אינטרנט או תגובה ב-Issue — מגיע למודל AI שמחובר לכלים, לנתונים או למערכות עסקיות. זהו בדיוק התרחיש שבו הוראה זדונית המוסתרת בתוכן יכולה לשנות את התנהגות הסוכן או לגרום לו לבצע פעולה שלא התכוונתם אליה.

  • Indirect Prompt Injection: הוראות זדוניות מגיעות דרך תוכן שהסוכן קורא, ולא בהכרח דרך המשתמש הישיר.
  • חשיפת מידע רגיש: המודל או הסוכן יכולים לגשת למידע ללא בקרת הרשאות מספקת ולהעבירו לגורם לא מורשה.
  • Excessive Agency: לסוכן יש כלים, הרשאות או עצמאות רחבים מדי ביחס לתפקיד שלו.

איך זה משתלב ב-Pull Request

הסריקה פועלת אוטומטית עם פתיחת Pull Request, לצד ניתוח CodeQL הקיים. כאשר מזוהה נתיב מסוכן, GitHub מציגה את ההתראה ב-Conversation או ב-Files changed ומוסיפה הנחיות תיקון בתוך ה-PR. כך אפשר לטפל בארכיטקטורה המסוכנת לפני המיזוג, במקום להסתמך רק על בדיקת אבטחה ידנית לאחר הפריסה.

מגבלות זמינות שחשוב להכיר

התכונה זמינה בשלב זה ב-github.com ודורשת רישיון GitHub Advanced Security. היא אינה זמינה עדיין ב-GitHub Enterprise Server. כדי להפעיל אותה, הארגון צריך להפעיל Code Scanning ואת הסריקות הייעודיות ליישומי AI במאגרים הרלוונטיים.

הכלי אינו מחליף מודל איומים: עדיין צריך לצמצם הרשאות, לבודד פעולות בעלות השפעה גבוהה, לסנן מקורות קלט ולדרוש אישור אנושי לפעולות רגישות. היתרון הוא בהפיכת חלק מהסיכונים האלה לבדיקת קוד שחוזרת בכל שינוי.

מקור: GitHub Changelog, 28 באוקטובר 2026.

קרדיט תמונה: cottonbro studio / Pexels. מקור: Pexels. רישיון Pexels Free מתיר שימוש באתר, בסושיאל ובקמפיינים שיווקיים וכן עריכה; אין בכך חסות או שיוך מצד היוצר.

דילוג לתוכן