מאת ראבי נאיק , סגן נשיא בכיר ומנהל מערכות מידע בחברת האחסון סיגייט
הענן הציבורי הביא עימו שינויים דראסטיים בתעשייה, מרביתם שינויים ושיפורים לטובה, אשר פעלו לקידומם של עשרות אלפי סטארט אפים הנהנים מצמיחה וגדילה המתאפשרת בשל השימוש בענן הציבורי. העלויות לשימוש בו זולות יחסית (מאשר ענן פרטי), הנוחות והיכולת לצמיחה והרחבה של הסטארט אפ ושל לקוחותיו הקיימת בענן רק מרחיבים את כמות המשתמשים בו. גם מפעילי הענן הציבורי נהנים כמובן מהשימוש הנרחב בו ופועלים לשיפור וייעול השימוש בו, אין ספק כי העננים הציבורים שינו הכל.
כיום ניתן למצוא אפליקציות ושירותים בלעדיים לענן, כך מצליחים ארגונים רבים להוריד את עומסי העבודה ולמקסם את יכולותיהם , יתרה מכך למרות האטה המיוחסת לשוק בין השנים 2018-2022 צופה פורסטר כי ההכנסות מהענן הציבורי ( כולל תשתיות ואפליקציות) יזנקו לכ-41 ביליון דולר בשנה.
גם אצלנו בסיגייט, בדומה לארגונים רבים, חווינו כל גדילה או שינוי כקשים לאור העובדה כי הנתונים שלנו היו מבוזרים על פני מדינות שונות ושירותים שונים, האתגר התפעולי היה גדול ולקח לנו זמן רב וכוח אדם לטפל בו. כאשר התחלנו העברת נתונים לענן ציבורי ראינו מיד חיסכון של 40% בעלויות ויתרונות רבים נוספים, אולם השמחה לא נותרה זמן רב.
הורדת העליות של השטח ומשאבים אומנם חסכה לנו עלויות, אולם כל הצורה בה אנו ניגשים לענן כארגון, תורגמה לעלויות ישירות בתשלום שירותי הענן החודשי שלנו. בעוד עד כה ידענו לנבא את עלות השימוש בענן ציבורי, העלויות רק התווספו והחשבון הפך לבלתי צפוי ויקר. כארגון גדול, אי ידיעת ההוצאות ועלייתם מדי חודש הינם קריטיים, יתרה מכך, למעשה הפכנו ל"שבויים" של הענן הציבורי לאחר שהתאמנו את עצמנו אליו, שכן נדידת נתונים או הורדתם חושפת את הארגון לקנסות יקרים. ההגעה המיוחלת לסקיילאביליות, כרוכה כך גילנו בחשבונות ועליות נוספות בהוצאה החודשית על שימוש בענן הציבורי.
מקרה דומה הוא סיפור ההצלחה של חברת DROPBOX, אשר ב2015 העבירה את כל המשתמשים שלה לתשתית ולתוכנה משלה וכך חסכה כ-75% מיליון דולר. חברת סנאפ, האבא של סנאפצוט , הוציאה מעל ביליון דולר על סרברים בענן לאורך השנתיים האחרונות וכעת מנסה לחזור מהתחייבות לענן על מנת לעצור את הדימום של ההוצאות.
יותר ויותר מידע ונתונים נוצרים כל הזמן, גם אצל משתמשי הקצה-כ-30% מהם נדרשים לעיבוד בזמן אמת של הנתונים, מה שמוביל לכך כי גם המשתמשים מושכים מידע מהענן הציבורי (ושוב העלויות משתנות). יכולת ניבוי ההוצאות הינם קריטיות ואנו עדים לגישות שונות, חלקם המשלבות ענן פרטי וציבורי או גישה היברדית כמענה לצרכים ההולכים וגדלים ביכולות חיזוי עלויות, לייטנסי נמוך ואפשרות סקיילאבליות מהיר, הנדרשים כיום לארגונים בכל רחבי העולם. לפי IDC, 70% מהארגונים ינהלו ענן ציבורי ופרטי על ידי פריסת טכנולוגיות וכלים לניהול היברדי בשנת 2022. דוח נוסף של IDC צופה כי ההוצאות החברות על שירותי ענן יזנקו לכ-500 מיליארד דולר עד 2023 מ-229 מיליארד דולר בשנת 2019, כך שהעתיד נראה "מעונן" ואופטימי.
אבקש כעת להציע הצעה אשר תואמת את העידן הנוכחי, עידן המידע/ הנתונים, כפי שאנו קוראים לו , ואת הצרכים של ארגונים וחברות רבות: למה לא להשתמש בשירותים אשר יאפשרו להם סקיילאביליות בעלויות נמוכות? הרי הנתונים והמידע רק גדלים כל הזמן בהיקפם, כך גם כמות השירותים והעסקים איתם אתם עובדים. מדוע שספקי הענן הציבורי לא יגבו את העלויות לפי הקיבולת ולפיה בלבד? הרי כך העלויות יהיו צפויות, האפשרות לגדול תהיה קיימת ונגישה ואחסונם של מאות אקסה בייטים של נתונים חדשים, יסייעו לארגון לפתח אפיקי הכנסה ופתרונות חדשים. אני משוכנע כי מודל של גבייה לפי קיבולת הוא העתיד בתחום האחסון, אנו צופים כי עד שנת 2025 ייווצרו כ-175 ZB של דאטה כך שעלויות האחסון הינם קריטיות. בדומה להתפתחות והזינוק בשימוש בעננים ציבוריים ויישומה של גישה היברידית או מולטי קלאוד, גם את המהפכה בגביית עלות על סמך קיבולת בלבד ניתן למנף לקידום פתרונות ושירותים טובים יותר, מהירים יותר, זולים וכאלו המאפשרים צמיחה וגדילה.
