מאמר דעה | אבי בלושטיין, אינטרקונקט – מדברים ענן, מהשטח.
העולם השתגע לגמרי, אין דרך טובה יותר לתאר את מה שהולך כרגע.
זה לא 'יתקן את עצמו' ולא בהכרח 'המדענים כבר ימצאו לזה פתרון'.
נתחיל בנזקים הסביבתיים והאנושיים שה-AI גורם בארה"ב.
ממדינה של עשרות או מאות ספורות של דטה סנטרים קטנים, בהיקפים של מגה-וואטים בודדים ועד עשרות מגה-וואטים, הפכה ארה"ב למעצמת דטה סנטרים, עם אלפי מתקנים שקמו בזמן שיא של חודשים ספורים.
המתקנים, שניבנו תוך התעלמות בוטה מרגולציה וחוקים, משתרעים על פני שטחים עצומים שהיו בעברם שטחים חקלאיים, רומסים ישובים ועיירות שלמות (שחלקן אף פונו פיסית) וגומעים לא עשרות מגה-וואטים אלא מאות ומתקן Colossus אף הגיע לגיגה-וואט שלם (להשוואה, מתקני דטה-סנטרים בישראל, עד לא מזמן, עמדו על 3-7 מגה-וואט).
למיותר לציין שרשת החשמל וההולכה בארה"ב, שהיתה רעועה עוד קודם לכן, לא מסוגלת לעמוד בקצב (מה שיביא לקריסת תחנות כוח והפסקות חשמל אזוריות) ולכן ענקיות ה-AI התקינו חוות גנרטורי ענק מבוססי מתאן זול – האסורות לשימוש על פי חוקי המדינה עקב זיהום ותחלואה קשה – תוך רמיסת החוק בגסות ומבלי אפילו לנסות להסתיר זאת – בהתחשב בהלך הרוח של הממשל הנוכחי שהחוק מהווה נר… לרמוס… ברגליו.
אך לא די בזה – שכן את כל המפלצת הזו צריך לקרר, ומשכך מוקמו אותם מתקנים ליד כל מקור מים מתוקים אפשרי תוך שאיבת המים לקירור וזיהומם – מה שמחמיר עוד יותר את הפגיעה בסביבה.
ומי נפגע מזה ? תושבי העיירות, החקלאים והישובים שנזקקו למים, לחשמל ולאוויר הצח.
עיירות שלמות בארה"ב הפכו לאיים של יאוש, עם אוויר מזוהם בגזי הפליטה של הגנרטורים, מקורות מים מזוהמים ורעש מחריש אזניים מאותם גנרטורים וחוות הצ'ילרים הענקיות שהוקמו סמוך לבתי התושבים – לעתים מרחק עשרות מטרים בלבד.
לזה נוספת תנועה עצומה של משאיות, הן בשלב הבניה והן בשלב התפעול, הרומסות כל מה שבדרכן (ישנו גידול חד בתאונות שנגרמו על ידי מובילי ענק בכבישים קטנים בעיירות) ומוסיפות לזיהום.
ביאושם – תושבים מוצאים עצמם נאלצים לעקור מביתם, חקלאים נוטשים או מאבדים את פרנסתם והענקיות חוגגות עם מיליארדים (שלא ברור אם אי פעם ישובו) בשביל שתוכלו לצפות בסרטון של ניקולאס מדורו רוקד בתחתונים עם טראמפ.
כל הפעילות הזו מתנהלת תחת מעטה של חשאיות וזוכה גם להגנה של הממשל, המצוי בתחרות עם סין (מי יהרוס את העולם קודם), כך שמעט מידע ציבורי חושף את גודל הזוועה וכל נסיון לברר מידע, בידי גופים שעדיין איכפת להם, נתקל בהשחרה וטענות ל-National Security.
אותם גופים מגלים את כל המידע באמצעות שימוש בתצלומי לווין (שגם אותם יחסמו או יטשטשו אני נוטה להניח) יחד עם הסקה עקיפה אודות נתונים שונים – מתוך מידע ציבורי דליל, המרמז על הספקי המתקנים ומיקומם (כשפתאום יש אישור סלילה של כביש לשום מקום וקרקע בהיקף 50 אלף דונם, או בקשה חריגה למכסת חשמל ברשומות הציבוריות של תחנת כוח, סימן שיש עוד מתקן בדרך).
אבל דברים לא עוצרים כאן.
החברות צמאות לאנרגיה וזהו הדלק המניע הכל (חוץ מהמים).
טראמפ יצא למסע כיבושים למען פרס הנובל בונצואלה ובגרינלנד, ללא שום קשר לכך שיש שם עתודות נפט וללא קשר לכך שהסינים גם צריכים את הנפט הזה ל-AI שלהם (שלא תתבלבלו לחשוב שבהיבט זה ארה"ב טובה מהסינים ועושה זאת לשם שמיים).
אישורים להקמת כורים גרעיניים מנופקים מהר יותר משתקבלו אישור לפרגולה בגינה שלכם, וכמובן שענקיות האנרגיה הגרעינית עטות על המציאה.
כורים גרעיניים, שמשך בנייתם זה מכבר היה שנים רבות תחת רגולציה מחמירה, פתאום מובטחים ללקוחות תוך שנתיים – כשעל שליחים של WOLT יש כנראה יותר פיקוח.
למיותר לציין שזה נעשה ללא שום תכנון עתידי של טיפול בפסולת והשפעות סביבתיות (עד היום אין פתרון אחסנה מסודר עבור אורניום משומש במרבית העולם והכורים פשוט אוגרים אותה בכמויות בבריכות, עד הפוקושימה הבאה)…. ועל בטיחות כנראה שבכלל עדיף לא לדבר.
אם לא די בזה – אם פעם חברה היתה נדרשת לכוח אדם הנדסי, רישוי ורגולציה כדי לעסוק בתחום – הרי שענקיות ה-AI למדו את החומר מהר, כנראה באמצעות הבוטים, וחלקן קיבלו או בדרך לקבל רישוי להפעיל כורים בעצמן.
זו כבר הנקודה שבה מובן לכולנו שהיכן שכסף ובטיחות נפגשים – הכסף מנצח.
(הסינים, שכבר עקפו או בדרך לעקוף את המערב, כבר בנו כורים וכעת מקימים פרויקטים הידרואלקטריים אדירים, כמו פרויקט Motuo בטיבט, בכדי לספק חשמל לתעשיית ה-AI הרעבה שלהם)
אפילו פה, בישראל הקטנה (או "השטחים במחלוקת" לפי BBC), כבר עלתה הצעה למסור שטח בדרום לריבונות אמריקאית – בכדי שיבנו ויפעילו בו כור גרעיני לחשמל, היות וישראל אינה חתומה על האמנה למניעת הפצצת…סליחה, הפצת נשק גרעיני ומדינות מנועות מלמכור לה רכיבים (בניגוד לאיראן השלווה).
ומכאן נמשיך למשבר בעולם המחשוב – שאינכם/ן מודעים לו אבל אנו ממש חשים אותו.
למזלנו, הצטיידנו זה מכבר בכמות של ציוד חדיש עם תחילת המשבר, אך המצב כעת בלתי נתפס.
בקושי ניתן להשיג רכיבים, חלקים ואפילו כבלים פשוטים ואנו חשים זאת ביום יום באופן מובהק בעולם התשתיות.
קיים מחסור חמור, ללא צפי מילוי, בכל תחום אפשרי מזכרונות ומעבדים ועד דיסקים ואפילו כבלי תקשורת מהירה (לא כבלי רשת פשוטים).
עלות זכרון DDR5 לשרתים (ולמחשבים ביתיים) הגיע, בשיא הרצינות, למחיר הזהב באותו המשקל, ואם לפני כחודש וחצי היתה דאגה כשהמחיר האמיר מ-300 ל-700 דולר – הרי שכעת הוא חצה כבר את רף 2,000 הדולר ליחידה (!) (בשרתים, בהם אתם/ן מתארחים/ות, נדרשות עשרות יחידות כאלו בכל שרת).
אבל זה אפילו לא המחיר.
פשוט אין מנין להזמין חלק מהפריטים – לא בארץ ולא בעולם.
חברות מקוששות מלאים ושאריות ויצרנים מתקשים לספק הזמנות. עליית המחיר הקיצונית של הציוד הביאה ומביאה לירידה בהזמנות – מה שיפגע בעתיד הקרוב, כך נראה, בתוצאותיהם ובדוחות (וכאן נזכיר שאותן חברות, בחלקן, מממנות את ה-AI – כך שזה חוזר אליהן כבומרנג).
רק היום באתי להזמין כבלי תקשורת, די נפוצים, במהירות 100 גיגה – ופשוט אין להשיג. אזלו המלאים אצל מרבית הספקים, שבעבר שפעו מלאי, שכן שחקניות ה-AI קנו הכל.
המחסור בשרתים ורכיבים גורם לתופעות הזויות בשוק – החל מכך שחברות רבות חוזרות בהן מגריטה של ציוד ישן ומשיבות אותו ממחסן הזבל לחדר השרתים; וכלה בכך שהחלו תופעות גניבה של רכיבי זכרון בידי עובדים – אודותן אני שומע יותר ויותר מיום ליום : מגניבת רכיבי זכרון במחשבים ניידים ועד גניבה משרתים במחסני היבואנים ואפילו מחדרי השרתים.
העולם השתגע… כבר אמרתי זאת ? כן… ואומר שוב.
וזאת נסכם בעוד טוויסט מעניין : שרתי DDR3 ישנים. אלו שרתים עתיקים בני 15-17, שכמותם עוד אפשר למצוא בקרב ספקי ענן קקיוניים בישראל (ולא רק קטנים. אחת החברות הגדולות בישראל עושה בהם שימוש נרחב).
שרתים אלו חווים קאמבק מחודש בעולם, הודות לזמינותם כגרט זול, ומספר לא מבוטל של ספקיות אירוח החלו להציעם מחדש – על מנת להציע מחירים תחרותיים, בהתחשב במחסור.
לפני כמה חודשים היו העוסקים בתחום מגחכים על כך. כעת אף אחד לא מגחך.
וזה לא פוסח על תחומים אחרים.
חבר, העוסק בתחום החשמל והבקרה, בישר לי כי גם מחירי הנחושת החלו שוב להשתולל, כשהמחיר מעודכן (מעלה) מיום ליום – מה שישפיע על כל התעשייה מקצה לקצה ומוסיף שמן למדורה. העלויות עשויות להשפיע על ענף הבניה, התעשיה והתקשורת – מה שעשוי לגרור עליית מחירים או לחלופין העמקת המשבר הכלכלי של חברות.
קשה לתאר עד כמה מדאיג וקשה מצב שוק המחשוב.
לפני חודשים ספורים קיבלתי נזיפות מבית, על כמות הרכש הפרוע והבלתי מרוסן שלנו ועל המלאים של הציוד שצבורים אצלנו (כמויות של שרתים, אחסון, זכרון וציוד תקשורת למכביר).
אני מודה כי האשמה ניקרה בי :).
וכעת ?
אני אומר תודה לאל (להלן : "טראמפ") על כך – שכן זה מאפשר לנו לפעול ולתת מענה ללקוחות חדשים ולצרכים השוטפים שלכם/ן.
…במיוחד כשאתם/ן בוכים מדוע 1 גיגה זכרון עולה 10 שקלים…
(פתאום זה לא נשמע הרבה כשרכיב של 64 גיגה יכול להגיע למחיר של 8,500-10,000 ש"ח ובשביל לספק לכם/ן שרידות נדרשים לפחות שני שרתים עם הזכרון הזה ועוד שני שרתים, בתצורה שרידה, באתר ה-DR.
כעת האשמה התחלפה בתחושה של פראייר…)
אז אולי אתבדה והכל יסתדר תוך חודשים ספורים.
אך באופן אישי וכרוני (אני נוטה לפסימיות) אני חושש שלא ויש האומרים שזה ימשך עד סוף 2027 ואולי יותר.
מה שבטוח הוא שבעימות הבא עם איראן – רוקנו את הממ"ד מנייר הטואלט והמזון ומהרו לאגור בו את כל רכיבי הזכרון שיש לכם במחשבים בבית.
זה עשוי להיות הזכרון היחיד שיוותר לכם מהבית 🤣🤣.
(הייתי חייב לסיים בפאנץ' ליין).
(ולמי שיקפוץ – האמור לא נכתב באמצעות AI אלא מהטלפון בזמן טיול עם הכלבה. אינני משתמש ב-AI בפוסטים שלי אליכם/ן וגם לא חושב שזה ראוי לעשות כן)
קרדיט תמונה:
icon0 com
