בית משפט פדרלי לערעורים בארצות הברית הקפיא זמנית חוק של מדינת מינסוטה שנועד לאסור כלים המאפשרים ליצור תמונות עירום מזויפות של אדם מזוהה באמצעות בינה מלאכותית. ההחלטה אינה פסק דין סופי בשאלת חוקיותו של האיסור, אלא צו ביניים שיישאר בתוקף בזמן שההליך המשפטי שמנהלת xAI נמשך.
לפי דיווח Reuters מ־2 באוקטובר 2026, בית המשפט לערעורים של המחוז השמיני קיבל את בקשת החברה לצו מניעה. החוק, שנכנס לתוקף ב־1 באוגוסט, הוגדר בדיווח כראשון מסוגו בארצות הברית.
מה החוק ביקש לעצור?
החקיקה במינסוטה כוונה לשירותים ולאתרים שמאפשרים ליצור תיאור מציאותי של איברים אינטימיים או של אדם במצב מיני — כאשר התוכן הזה לא הופיע בתמונה המקורית. במילים פשוטות, מדובר בכלים המכונים לעיתים “בוט מפשיט” או “nudification”, שמסוגלים להפוך צילום רגיל לתמונה אינטימית מזויפת.
הנזק אינו תיאורטי. תמונות כאלה משמשות להשפלה, הטרדה, סחיטה ופגיעה במוניטין, ולעיתים קרובות מופצות במהירות ברשתות חברתיות ובקבוצות סגורות. הקושי המשפטי הוא לנסח איסור שיגן על נפגעים בלי להגביל באופן רחב מדי ביטוי מוגן או שימושים לגיטימיים בטכנולוגיה.
למה xAI עתרה נגד החוק?
xAI, המפעילה את Grok, טענה כי החוק מפר את התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית וכי הוא רחב מדי. שופט בערכאה נמוכה יותר דחה קודם לכן את בקשת החברה לעצור את החוק, אך ערכאת הערעור הפכה בשלב זה את התוצאה והעניקה צו זמני.
החברה טוענת כי הוסיפה אמצעי הגנה וכי היא פועלת גם נגד משתמשים שמנסים לעקוף אותם. הטענה הזאת אינה מוכיחה שכל מנגנון חסימה יעיל בכל מצב, והיא גם אינה מחליפה את הצורך בדיווח, תיעוד וסיוע לנפגעים כאשר תוכן מזויף כבר הופץ.
מה ההחלטה כן אומרת — ומה לא
- כן: אכיפת החוק נעצרה זמנית בזמן הערעור.
- כן: בית המשפט סבר שיש הצדקה לבחון את הטענות החוקתיות לפני המשך האכיפה.
- לא: החוק לא בוטל לצמיתות.
- לא: בית המשפט לא קבע שיצירת תמונות אינטימיות מזויפות היא פעולה מותרת בכל מצב.
- לא: ההחלטה אינה שוללת חוקים אחרים הנוגעים לפרטיות, הטרדה, התחזות, סחיטה או הפצת תוכן אינטימי ללא הסכמה.
התובע הכללי של מינסוטה הביע אכזבה מהצו והודיע כי המדינה תמשיך להגן על החוק. לכן, המבחן המרכזי עוד לפנינו: האם ניתן לנסח רגולציה ממוקדת מספיק כדי להתמודד עם נזק ממשי בלי להיכשל בביקורת חוקתית.
מה עושים אם הופצה תמונה מזויפת?
מי שנפגע מתמונה אינטימית מזויפת לא צריך להמתין להכרעה משפטית בארצות הברית. כדאי לתעד את כתובת העמוד, שם החשבון, מועד הפרסום וצילומי מסך, לדווח לפלטפורמה ולבחון שימוש בכלים ייעודיים להסרת תוכן. במקרים של איום, סחיטה או פגיעה בקטינים יש לפנות גם לרשויות המתאימות.
במדריך שלנו על בוטים מפשיטים ו־Deepfake ריכזנו צעדים מעשיים וכלים רשמיים, ובהם StopNCII ו־Take It Down. המדריך אינו תחליף לייעוץ משפטי, אך הוא יכול לעזור להתחיל לפעול במהירות ובסדר נכון.
הוויכוח רחב יותר מחוק אחד
ההליך במינסוטה ממחיש את הפער בין קצב ההתפתחות של מודלים גנרטיביים לבין קצב החקיקה. חברות יכולות להוסיף מסננים, אבל תוקפים מנסים לעקוף אותם; מדינות יכולות לאסור שימושים מסוימים, אבל הן נדרשות להגדיר במדויק מה אסור ועל מי מוטלת האחריות.
מבחינת המשתמשים, המסקנה המעשית נשארת יציבה: אין להעלות תמונות של אדם אחר לכלי שמבטיח “להפשיט” או לשנות אותו ללא הסכמה, ואין להפיץ תוצאה כזאת גם אם היא מזויפת. צו הביניים עוסק בחוק מסוים — לא בהיעדר נזק ולא בהיעדר אחריות.
תמונה: נוצרה באמצעות AI עבור מערכת ITPortal.
