שתי גרסאות זדוניות של החבילה agent-framework פורסמו ב-PyPI והכילו גונב אישורים שפעל כבר בעת הפעלת Python — גם בלי לייבא את החבילה בקוד. האירוע נוגע ישירות לצוותי פיתוח, DevOps וענן שמשתמשים ב-Microsoft Agent Framework או מחזיקים מראות וחבילות Cache פנימיות.
לפי GitHub Advisory Database, הגרסאות 1.26.1 ו-1.26.2 פורסמו ב-17 בנובמבר 2026 והוסרו לאחר מכן מ-PyPI. הגרסה האחרונה שהוגדרה נקייה היא 1.26.0. ברשומת האבטחה אין כרגע גרסה מסומנת כמתוקנת.
איך הקוד הזדוני הופעל
החבילות הוסיפו קובץ .pth. קבצים כאלה נטענים אוטומטית בעת עליית מפרש Python, ולכן המטען יכול לפעול מיד לאחר ההתקנה או בכל הפעלה של Python — לא רק אחרי import agent_framework.
לפי הרשומה, הקוד אסף בין היתר משתני סביבה ששמם כולל TOKEN, SECRET, PASSWORD, KEY, AZURE, AWS, GITHUB ו-OPENAI; קובצי אישורים כמו .npmrc, .netrc, .git-credentials ו-.docker/config.json; וכן אסימוני Azure ו-GitHub Actions. הגרסה 1.26.2 הרחיבה את האיסוף גם לאסימוני OIDC של GitHub Actions.
מה לבדוק עכשיו
- חפשו התקנות: בדקו SBOM, קובצי lock, לוגי CI, מטמוני pip/uv ומראות פנימיות עבור 1.26.1 או 1.26.2.
- בודדו סביבות חשודות: אל תסתפקו בהסרת החבילה. אם אחת הגרסאות הופעלה, התייחסו למכונה, ל-Runner או לקונטיינר כחשופים.
- סובבו אישורים: החליפו סודות, אסימוני CI, אישורי ענן, GitHub Actions OIDC ופרטי גישה שהיו זמינים בסביבה.
- בדקו שימוש לרעה: חפשו התחברויות חריגות, הנפקת אסימונים, פעולות בענן ושינויים במאגרים מהחלון שבו הגרסה הייתה מותקנת.
- נקו Cache ומראות: שתי הגרסאות הוסרו מ-PyPI, אך הן עלולות להישאר ב-Artifact Registry, במראה ארגונית או ב-Cache של Runner.
למה האירוע חשוב גם למי שלא התקין את החבילה
זהו שיעור בשרשרת אספקת תוכנה: שם חבילה לגיטימי וחתימת מותג מוכרת אינם תחליף לאימות Hash, נעילת גרסאות, מקור Artifact והרשאות מינימליות ב-CI. כדאי גם להפריד בין Runner של בנייה לבין חשבונות בעלי גישה רחבה לענן.
מקורות: GitHub Advisory Database — GHSA-764m-3ppc-5m73; OpenSSF Malicious Packages.
צילום: Derrick Coetzee, “Front of server racks at NERSC”, דרך Wikimedia Commons. מקור: דף הקובץ. רישיון: CC0 1.0; מותר להעתיק, לשנות ולהפיץ, לרבות שימוש מסחרי וברשתות חברתיות, ללא צורך באישור.


