Google Cloud הרחיבה ב־6 בנובמבר 2026 את Agent Registry עם מנגנון סריקה ואכיפה ל־Skills עצמאיים של סוכני AI. החידוש הופך חבילת Skill — קובץ הוראות, סקריפטים ונכסים נלווים — ליחידת תוכנה שעוברת בקרת אבטחה לפני שהיא הופכת לגרסת ברירת המחדל של סוכן.
המהלך חשוב מפני ש־Skill אינו רק פרומפט. הוא עשוי לכלול לוגיקה, קוד, קישורים למשאבים והרשאות שמרחיבים את יכולות הסוכן. לכן Skill לא מהימן עלול להפוך לנקודת כניסה בשרשרת האספקה של מערכות AI.
מה נסרק בפועל?
לפי התיעוד הרשמי, Agent Registry בודק את קובץ SKILL.md, סקריפטים אופציונליים ונכסים תומכים. הסריקה מחפשת בין היתר סימנים לדליפת מידע לא מורשית, חשיפת אישורים ו־Prompt Injection. כל בעיה מזוהה נשמרת כמשאב Finding לקריאה בלבד בפרויקט הממשל.
Google מדגישה שהניתוח מבוסס על מודלי שפה ובוחן הוראות, לוגיקת קוד וכוונה סמנטית. המשמעות היא שהבדיקה יכולה לזהות דפוסים שקשה ללכוד באמצעות חתימות קבועות בלבד — אך היא גם הסתברותית. ייתכנו תוצאות חיוביות או שליליות שגויות, פרטים משוערים ואף ממצאים שאינם מדויקים. לכן אין לראות בסריקה תחליף לבדיקת קוד, סקירת הרשאות ואימות אנושי.
שלוש מדיניות: חסימה, ביקורת או כיבוי
- Enabled (Blocking): ברירת המחדל. חבילה עם ממצא, או חבילה שהסריקה שלה עדיין ממתינה, לא יכולה להפוך לגרסת ברירת המחדל. גם הורדת גרסה עם ממצאים נחסמת.
- Enabled (Non-blocking): מצב ביקורת שמפיק ממצאים אך אינו עוצר את קידום הגרסה.
- Disabled: הסריקה כבויה. ארגונים יכולים למנוע את הבחירה הזו באמצעות Organization Policy.
מנהלי ענן יכולים ליצור מגבלות ארגוניות מותאמות אישית, למשל לאסור כיבוי של הסריקה או לחייב מצב חסימה. אפשר להשתמש בתגים כדי לייצר חריגים מבוקרים, ולהפריד בין הרשאות הגדרת מדיניות, צפייה ב־Skills וצפייה בממצאי אבטחה.
שתי מגבלות שחשוב להכיר
השינוי אינו רטרואקטיבי: עדכון המדיניות חל רק על גרסאות Skill שנוצרות אחריו. כדי לסרוק תוכן שהועלה בתקופה שבה הסריקה הייתה כבויה, צריך ליצור גרסת Skill חדשה.
כאשר הסריקה פעילה קיימות גם מגבלות גודל: עד 10MB לחבילה לא דחוסה ועד 1MB לקובץ בודד. חבילה שחורגת מהמגבלות עלולה להיכשל עם INVALID_ARGUMENT או לקבל סטטוס UNSUPPORTED_FORMAT.
מה צוותי פלטפורמה צריכים לעשות עכשיו
- למפות את ה־Skills הרשומים ואת מקורותיהם, לרבות סקריפטים ונכסים נלווים.
- להשאיר את מצב החסימה כברירת מחדל בסביבות ייצור, ולהגדיר חריגים רק באמצעות מדיניות מתועדת.
- ליצור מחדש גרסאות ישנות שדורשות סריקה; שינוי מדיניות לבדו לא יסרוק אותן.
- להגדיר תהליך אנושי לבדיקת כל Finding לפני שינוי קוד או אישור חריגה.
- להעניק הרשאות לפי עקרון ההרשאה המזערית: מי שמקדם גרסה אינו חייב לקבל הרשאות ניהול מדיניות ארגונית.
הכיוון של Google ברור: ככל שסוכני AI מקבלים יותר רכיבים ניתנים לשיתוף, נדרש עבורם ממשל הדומה לזה שכבר קיים לחבילות תוכנה ולארטיפקטים. הסריקה החדשה מוסיפה מחסום חשוב, אך צוותים עדיין צריכים לשלב אותה עם בקרת מקורות, בדיקות קוד וניהול הרשאות.
