המשרד לביטחון המולדת של ארצות הברית הורה לסוכנויות פדרליות אזרחיות להסיר ממערכות ה־IT שלהן מוצרים ושירותים של DeepSeek, ולחסום רכישות חדשות — לרבות מוצרים מסוימים של צד שלישי שפותחו באמצעות מימושי DeepSeek.
הצו פורסם ב־Federal Register ב־20 באוקטובר 2026, לאחר שהוצא ב־24 ביולי במסגרת חוק אבטחת שרשרת האספקה הפדרלית. הוא אינו איסור כללי על DeepSeek בארצות הברית ואינו חל ישירות על חברות פרטיות או משתמשים ביתיים. עם זאת, הנימוקים שלו רלוונטיים גם לארגונים שבוחנים כלי AI חיצוניים.
מה בדיוק דורש הצו?
הצו מחייב את גופי הממשל האזרחיים הפדרליים המכוסים להוציא את מוצרי DeepSeek ואת מוצרי הגופים המסונפים אליה מרשימות הרכש והשווקים המאושרים. בנוסף, עליהם להסיר ממערכותיהם מוצרים ושירותים של DeepSeek וכן מוצרים ושירותים של צד שלישי שפותחו באמצעות “DeepSeek implementations”, או לבקש חריגה.
הנוסח רחב יחסית ואינו מגדיר בפירוט מלא מהו מוצר צד שלישי ש“פותח באמצעות” DeepSeek. לכן עבור צוותי רכש ואבטחה האתגר אינו מסתכם בחיפוש אחר אפליקציה בשם DeepSeek: נדרש לברר גם איזה מודל עומד מאחורי שירות SaaS, סוכן AI, כלי קוד או רכיב שמוטמע במוצר אחר.
אילו סיכונים מציין הממשל האמריקאי?
לפי המסמך, החששות כוללים את מיקום השרתים של DeepSeek בסין, אפשרות להעברת מידע רגיש, איסוף מידע אישי בתהליך יצירת חשבון, הפקת מודיעין שימושי על אנשים או גופי ממשל, וכן חשש לקוד זדוני או חולשות אבטחה. אלה טענות סיכון שמופיעות בצו; הן אינן הוכחה שכל משתמש או התקנה של DeepSeek נפרצו.
חשוב גם להבחין בין שימוש בשירות הענן של DeepSeek לבין הרצה עצמית של מודל פתוח. בהרצה מקומית נתיב הנתונים עשוי להיות בשליטת הארגון, אך עדיין נשארות שאלות של מקור המשקלים, עדכונים, ספריות תלויות, רישיון, שרשרת אספקה והתנהגות המודל. כלומר, “On-Prem” משנה את פרופיל הסיכון אך אינו מבטל אותו.
מה ארגון ישראלי יכול ללמוד מהמהלך?
- למפות שימוש אמיתי: לבדוק תוספי דפדפן, כלי פיתוח, אפליקציות מובייל, סוכנים ושירותי SaaS — לא רק חשבונות שנרכשו באופן רשמי.
- לדרוש שקיפות מהספק: איזה מודל מופעל, היכן נשמרים prompts וקבצים, האם המידע משמש לאימון, ואילו קבלני משנה מקבלים גישה.
- להפריד מידע: לא להזין קוד מקור, נתוני לקוחות, מסמכים משפטיים, סיסמאות או מידע רפואי לכלי AI שלא אושר.
- להגדיר מדיניות Shadow AI: חסימה טכנית לבדה אינה מספיקה; העובדים צריכים חלופה ארגונית מאושרת.
- לבדוק שרשרת אספקה: גם מוצר שממותג בשם אחר עשוי להפעיל מודל DeepSeek מאחורי הקלעים.
- לתעד חריגים: אם קיים צורך עסקי, יש להגדיר בעלים, סוג מידע מותר, תקופת שימוש ובקרות ניטור.
לא כל שימוש הוא אותו שימוש
שירות צ׳אט ציבורי, API מסחרי, מודל שרץ במחשב מבודד ומוצר צד שלישי שמשלב DeepSeek הם ארבעה תרחישים שונים. ההחלטה צריכה להישען על זרימת הנתונים, ההרשאות, מיקום העיבוד והיכולת לבדוק או להפסיק את השירות — ולא רק על שם המודל.
עבור ארגונים הכפופים לרגולציה או המחזיקים מידע רגיש, המהלך האמריקאי הוא תזכורת להוסיף לרכש AI שאלות שהיו מקובלות כבר ברכש ענן: מיקום נתונים, ספקי משנה, זכות ביקורת, מחיקה, לוגים, תגובה לאירוע ויכולת מעבר לספק אחר.
מה עדיין לא ברור?
הצו אינו מספק רשימה ציבורית מלאה של כל מוצר צד שלישי שנחשב מבוסס DeepSeek, וגם אינו קובע שחברות פרטיות חייבות להסיר את הטכנולוגיה. לכן אין להסיק ממנו איסור עולמי או סכנה מוכחת בכל התקנה. הוא כן משקף רף מחמיר יותר לבדיקת ספקי AI בשרשרת האספקה הממשלתית.
מקורות
- Federal Register — Notice of Order Regarding Exclusion and Removal of DeepSeek Products, 20.10.2026.
- Reuters — U.S. orders DeepSeek removed from civilian agency systems, 19.10.2026.
צילום: Kindel Media / Pexels. דף המקור; שימוש לפי רישיון Pexels.
