הקרב הגדול ביותר של העשור

הקרב הגדול ביותר של העשור

מעטים הרגעים שבהם העולם מבין בזמן אמת שהוא חי בתוך מהפכה.

הבינה המלאכותית הפכה בתוך שנתיים מכותרת מדע בדיוני לתחרות כלכלית עצומה שמעצבת מחדש את כל מה שאנחנו עושים: עבודה, חינוך, פיתוח תוכנה, אבטחת מידע, אמנות ויצירה.

במרכז המהפכה עומדים שלושה כוחות אדירים:

  • OpenAI של סם אלטמן
  • אנבידיאה של ג׳נסן הואנג
  • גוגל, החברה שהמציאה את הטרנספורמר אבל כמעט איבדה את הקטר שהיא בנתה

זוהי מלחמה על מהפכה טכנולוגית, אך גם על שליטה במשאבים, חישוב, חשמל, שבבים, רגולציה, גיוס הון וידע.

זהו קרב שבו מי שיעמוד ראשון בפסגה יוכל לעצב את הדרך שבה האנושות תתנהל בעשרות השנים הקרובות.

המאמר הבא סוקר לעומק את ההתפתחות, ההשקעות, החובות, האסטרטגיות, החוזקות והחולשות של כל ענקית, ומתאר את המאבק הגדול ביותר מאז המצאת האינטרנט.


סם אלטמן: האיש שמוביל את מרד ה AI

סם אלטמן הפך תוך חודשים לסמל של המהפכה.

הוא לא ממציא טכנולוגיה כמו מדעני גוגל ולא מייצר שבבים כמו אנבידיאה.

אבל יש לו דבר שאין לאף אחד אחר: חזון חזק יותר מאגו וממסד, יחד עם יכולת לגייס הון בקנה מידה שלא נראה בעבר.

החזון

אלטמן מאמין שהאנושות עומדת על סף יצירת בינה כללית.

הוא טוען שהדרך לשם עוברת בשלושה מרכיבים:

  1. מודלים עצומים
  2. תשתית חישוב גדולה פי עשרה מהיום
  3. מפעלי שבבים וחשמל ברמה לאומית

זו הסיבה שהוא מקדם פרויקט בינלאומי להקמת מפעלי GPU ושבבי AI שינוגדו לתלות באנבידיאה.

החובות

OpenAI פועלת בקצב שריפת מזומנים אדיר.

הערכות שמרניות מדברות על 6 עד 10 מיליארד דולר בשנה.

החברה תלויה לחלוטין בענן של מיקרוסופט, בחשמל, בקירור, במאות אלפי כרטיסי מסך ובעשרות אלפי שרתים.

אלטמן אינו מסתיר זאת. מבחינתו זהו שלב הכרחי בדרך אל העידן הבא.

OpenAI עלולה להיות החברה הראשונה בעולם שצוברת חובות עצומים רק כדי לממן מודל אחד, בזמן שהוא עצמו מאמין שהתוצאה תהיה הדבר החשוב ביותר בהיסטוריה.


אנבידיאה: הכוח שמניע את כל המהפכה

בעוד OpenAI מובילה את התודעה, אנבידיאה מובילה את הפיסיקה.

ג׳נסן הואנג בנה חברה שמספקת לעולם את מה שהוא צריך יותר מהכל: כוח עיבוד ל AI.

ה H100 וה H200 הפכו לחומר החם ביותר על הפלנטה.

ה GB200, הדור הבא, מעלה את רמת החישוב לעוצמות שעדיין קשה לתפוס.

למה העולם תלוי באנבידיאה

  1. כל מודל גדול בעולם רץ עליה
  2. אין תחליף אמיתי ל GPU ברמת ביצועים לעלויות
  3. תשתיות הענן של מיקרוסופט, אמזון וגוגל עובדות איתה
  4. היא היחידה שמסוגלת לספק קנה מידה של עשרות מיליוני שבבים בשנה

מבחינה מסוימת, אנבידיאה היא הנפט החדש.

בלעדיה אין OpenAI, אין Meta, אין Anthropic, אין גוגל מודרנית.

זהו מצב שבו כל מהפכת הבינה המלאכותית נשענת על חברה אחת.

העלות

העולם התחיל להבין כמה יקר ה AI.

GPU בודד עולה עשרות אלפי דולרים.

חוות ענק של אלפי שרתים מגיעות לעלות של מאות מיליונים.

לפי הערכות, כוח החישוב ש OpenAI, Meta וגוגל צורכות ביחד כבר עבר את רף טריליון הדולר מאז תחילת המהפכה.

אנבידיאה, כמובן, מרוויחה מכל זה.

היא החברה היחידה שנמצאת בעמדה שבה כל חדשנות בכל מקום עוברת דרכה.


גוגל: הענקית שהמציאה את העתיד כמעט איבדה אותו

גוגל ו DeepMind הן אלו שפיתחו את Transformer, המנגנון שמאחורי כל מודל מודרני.

לסדר העולם, גוגל הייתה אמורה להיות החברה שמובילה את המהפכה.

אבל זה לא קרה.

למה גוגל נתקעה

  • פחד לפגוע במודל החיפוש שמכניס מאות מיליארדים
  • מבנה ארגוני שמרני עם עשרות צוותים מתחרים
  • השקה בעייתית של Bard
  • הדלפה פנימית של מסמך שטען כי החברה איבדה יתרון
  • תחרות מול משתמשים שהתאהבו ב ChatGPT

גוגל נתקלה בתופעה שלא ציפתה לה:

חברה קטנה ממנה בהרבה הצליחה להעביר למשתמשים תחושה של קסם.

משהו שגוגל הפסיקה להציג לפני שנים.

החזרה למאבק

גוגל הבינה שהיא בסכנה אמיתית.

והיא החלה להשיק מחדש מודלים חזקים:

  • Gemini Ultra החדש
  • שיפור משמעותי בעיבוד תמונה
  • שילוב במערכת ההפעלה של אנדרואיד
  • חיבור לכל מוצרי Workspace
  • הטמעה עמוקה בענן של גוגל

המעבר מ Bard ל Gemini סימן שינוי אסטרטגי מהותי.

גוגל כבר לא מגיבה, היא יוזמת מחדש.


מאבק של תשתיות, לא רק מודלים

אנשים רבים מתייחסים למלחמת ה AI כקרב של מי רושם יותר נקודות בין Gemini ל GPT.

אבל זה רק חלק קטן מהתמונה.

הקרב האמיתי הוא על התשתיות שבלעדיהן אין קפיצה קדימה.

חשמל

מודל כמו GPT זקוק לעשרות חוות שרתים, כל אחת מהן צורכת חשמל של עיר בינונית.

גוגל מחזיקה יתרון עצום בגלל מרכזי הנתונים שלה ברחבי העולם.

שבבים

OpenAI תלויה באנבידיאה.

גוגל פיתחה את TPU.

Meta מנסה לייצר עצמאות.

אלטמן מעריך שבשנים הקרובות העולם יזדקק לעשרות מיליוני שבבים חדשים.

כוח חישוב

כוח החישוב הנדרש להכשרת מודל חדש מוכפל כל כמה חודשים.

המודלים הבאים יהיו כבדים פי עשרה ואולי פי מאה.

עלויות

מאבק זה אולי המירוץ היקר ביותר בתולדות האנושות.

חברות טכנולוגיה שוקלות השקעות של עשרות ומאות מיליארדים כדי להישאר במשחק.


מי מוביל עכשיו

יש ארבע דרכים להסתכל על הקרב:

1. חדשנות

OpenAI.

הם משנים את השיח, מגדירים סטנדרטים ופתאום כל העולם מגיב למה שהם עושים.

2. תשתיות

גוגל.

אף אחד לא מתקרב לכמות הדאטה, מרכזי הנתונים, כוח המחשוב ויכולת האופטימיזציה שלהם.

3. רווח

אנבידיאה.

היא המרוויחה הגדולה ביותר בשוק, עם ביקושים היסטוריים ועמדה כמעט מונופוליסטית.

4. אימוץ משתמשים

OpenAI.

ChatGPT הפך לכלי עבודה עולמי.

אפילו משתמשים שלא מבינים טכנולוגיה יודעים להשתמש בו.


העתיד: שלושה תרחישים גדולים

תרחיש ראשון: OpenAI מגיעה לבינה כללית

אם OpenAI תעמוד בחזון של אלטמן, היא תהפוך לחברה המשפיעה ביותר בעולם.

מודל חכם ברמת אדם ישפיע על עבודה, צבא, רפואה, חינוך ואפילו פוליטיקה.

תרחיש שני: גוגל מאחדת את הכל

אם גוגל תצליח לחבר את Gemini באופן טבעי למערכת ההפעלה של מיליארדי אנשים, היא תשיג יתרון שלא ניתן לסגור.

גוגל תהיה כמו אפל של AI.

תרחיש שלישי: אנבידיאה היא המנצחת

אם המירוץ יימשך ללא פריצה של בינה כללית, המנצחת תהיה אנבידיאה.

היא תמשיך למכור לכולם, והעולם ישאר תלוי בשבבים שלה.


מי יישאר מאחור

יש כמה חברות שמשחקות במירוץ אך מתקשות להישאר קרובות:

  • Meta, שמפתחת מודלים פתוחים אך ללא אימפקט צרכני
  • אמזון, שמשקיעה בעוצמה אך ללא פריצה צרכנית
  • אפל, שמאחרת לתחרות ונשארת מאחור בעולמות המודל

העולם מתקדם מהר מדי עבור מי שזז לאט.


האם יהיה מנצח בודד

לא בטוח.

בפעם הראשונה בהיסטוריה, שלוש חברות שונות מחזיקות בחלקים שונים של הפאזל:

  • OpenAI מובילה חדשנות ותודעה
  • גוגל מובילה תשתיות ומידע
  • אנבידיאה מובילה כוח מחשוב

המירוץ יוכרע לאו דווקא על מי שהכי חכמה, אלא על מי שתצליח לייצר איזון בין יכולות, תשתיות, הון ורגולציה.


הקרב בין אלטמן, אנבידיאה וגוגל הוא לא עוד מלחמת טכנולוגיה.

זהו מאבק על האופן שבו האנושות תתקיים.

המרוץ הזה מעצב הכל:

עבודה

כלכלה

חינוך

יצירה

אבטחת מידע

כוח גאופוליטי

OpenAI מייצרת את החזון

גוגל מייצרת את היכולת

אנבידיאה מייצרת את הכוח

והעולם כולו נמצא באמצע, מנסה להבין איך ייראה העשור הבא.

קרדיט תמונה – Stas Knop


דילוג לתוכן