אם הכול יתנהל לפי התוכנית, ב־20 באוקטובר 2026 תצא מיפן משימה שאפתנית במיוחד: להגיע לפובוס, אחד משני הירחים של מאדים, לאסוף ממנו חומר ולהחזיר אותו לכדור הארץ. המשימה, Martian Moons eXploration או בקיצור MMX, מובלת בידי סוכנות החלל היפנית JAXA ומשלבת שותפים מארצות הברית ומאירופה.
לפי הודעת השיגור הרשמית של JAXA, החללית אמורה לצאת ממרכז החלל טנגשימה על גבי משגר H3 ב־20 באוקטובר בשעה 04:41:03 לפי שעון יפן. אם השיגור יידחה, חלון הגיבוי נמשך עד 7 בנובמבר.
למה דווקא פובוס?
פובוס ודֵימוֹס הם גופים קטנים ולא סדירים, ועדיין לא ברור כיצד נוצרו. אחת ההשערות היא שמדובר באסטרואידים שנלכדו בכוח הכבידה של מאדים; אפשרות אחרת היא שהם נוצרו מחומר שנפלט לאחר פגיעה גדולה בכוכב הלכת.
MMX נועדה לבחון את השאלות האלה באמצעות תצפיות מקרוב ובעיקר באמצעות דגימות שיוחזרו למעבדות בכדור הארץ. לפי אתר המשימה של JAXA, היעד הוא לאסוף לפחות 10 גרם של רגולית — שכבת החומר המפורר שעל פני הירח.
כך אמורה להיראות המשימה
- 2026: שיגור מיפן על גבי H3, טיסה לכיוון מערכת מאדים.
- 2027: הגעה לסביבת מאדים וכניסה למסלול סביב פובוס.
- 2027–2030: מיפוי, מדידות, שחרור רובר קטן ושני ניסיונות נחיתה לצורך איסוף דגימות.
- 2030: יציאה חזרה לכדור הארץ ותצפית גם על דֵימוֹס בדרך.
- 2031: שחרור קפסולת הדגימה ונחיתה מתוכננת באוסטרליה.
גם סוכנות החלל האירופית ESA מתארת את MMX כמשימה הראשונה שנועדה להביא לכדור הארץ דגימה מפובוס. ESA, יחד עם NASA, סוכנות החלל הצרפתית CNES והמרכז הגרמני DLR, משתתפת במעטפת המדעית והטכנולוגית.
לא רק סלעים: גם מבחן לטכנולוגיית חלל עמוק
החזרת דגימה דורשת הרבה יותר מנחיתה. החללית צריכה לנווט במשך שנים, לפעול בסביבה שבה כוח הכבידה חלש מאוד, לבחור אתרי איסוף, לבצע מגע מבוקר עם פני השטח ולשמור את החומר בקפסולה שתחזור בשלום דרך האטמוספרה.
JAXA מציינת כי המשימה כוללת 13 מכשירים מדעיים. הם אמורים למדוד בין היתר את הטופוגרפיה, ההרכב, המבנה הפנימי ושדה הכבידה של פובוס, ולסייע בבחירת אתרי הנחיתה. לצד החללית המרכזית יופעל גם רובר שיבחן מקרוב את פני השטח.
הניסיון של יפן במשימות Hayabusa ו־Hayabusa2, שהחזירו דגימות מאסטרואידים, מספק בסיס חשוב — אבל פובוס רחוק יותר והמבצע מורכב יותר. לוח הזמנים הוא תכנון ולא הבטחה: שיגורים ומשימות בין־פלנטריות עשויים להשתנות בשל מזג אוויר, מצב המשגר או בדיקות טכניות.
מה יכולה הדגימה ללמד?
החומר מפובוס עשוי לעזור לחוקרים להבין כיצד נוצרו ירחי מאדים וכיצד התפתחה מערכת מאדים. הוא עשוי גם להכיל עקבות של חומר שהועף מפני מאדים בעקבות פגיעות קדומות — ולכן לספק מידע נוסף על ההיסטוריה של כוכב הלכת וסביבתו.
המשימה משתלבת במגמה רחבה יותר של איסוף נתונים פיזיים מדויקים במקום להסתפק בתצלומים מרחוק. גם בתחומי הרובוטיקה על פני כדור הארץ, כפי שראינו בכתבה על תכנון מסלול אוטונומי בסביבה לא ממופה, החיבור בין חישה, ניווט וקבלת החלטות הוא שמאפשר לכלי לפעול בתנאים מורכבים.
השורה התחתונה
MMX היא משימת מדע וטכנולוגיה ארוכת טווח: השיגור הוא רק הצעד הראשון במסע שאמור להסתיים ב־2031. אם תצליח, היא תביא למעבדות בכדור הארץ חומר מעולם שמעולם לא נדגם ותפתח חלון חדש להבנת מאדים וירחיו.
מקורות: JAXA — הודעת השיגור; אתר משימת MMX; ESA — סקירת המשימה.
תמונת המחשה: נוצרה באמצעות AI עבור מערכת ITPortal.
