העתידן איאן פיטרסון חוזה כי ב-2050, מגדלי המגורים יתנשאו לגובה של כ-28 ק"מ, יהיו בהם 8,000 קומות, יינתנו בהם שירותים עירוניים ובחלקם יהיה נמל חלל קטן המאפשר שיגור של רקטה אזרחית מנקודה לנקודה, כפתרון תחבורה זול ומהיר. איך יראו החיים העירוניים בשנת 2050?
כשאנו קוראים את התחזית של פיטרסון היום זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אך המדע הוא מדע והוא עושה צעדי ענק ככל שמדובר בטכנולוגיה מתקדמת. אם הייתם שואלים לפני 40 שנה אנשים אם לדעתם ניתן יהיה לקבל גישה לכל פיסת מידע ולבצע כמעט כל פעולה מכל ולכל מקום בעולם ממכשיר בגודל כף יד – הם היו צוחקים עליכם, במקרה הטוב.
אז נכון שהמגדל הגבוה בעולם כיום, ה"בורג' חאליפה", מונה רק 163 קומות, אך הוא מראה שהשמיים אינם הגבול, ושמהר מאד נגיע אליהם. לצד הבנייה לגובה, כל הנתונים מצביעים על עיור מואץ של האוכלוסיה העולמית. עד שנת 2050 כמעט 70% מהמין האנושי יגור בערים גדולות. במקביל למגמה הזו, הגידול הטבעי וצפיפות האוכלוסין מטביעים את חותמם בכלכלה העולמית ובשינוי המגמות הדמוגרפיות. דבר אחד ברור לחלוטין – העתיד הולך להיות הרבה יותר טכנולוגי ממה שרובנו מסוגל לדמיין כרגע.
הכל חכם יותר
השתכללות הבנייה העירונית וגידול האוכלוסייה בה מחייבים פיתוח מואץ של תשתיות וטכנולוגיות שיהפכו את חיי התושבים לפשוטים וטובים יותר. ככל שהערים תהיינה חכמות יותר – רמת המחיה רק תשתפר ותתקדם. התחבורה, למשל, תהיה אוטונומית בהרבה. כבר לא מדובר רק במכוניות ללא נהג, המחכות לנו כבר מעבר לפינה, אלא במהפכה של כלים המונעים באנרגיות מתחדשות ומתחלפות, הנעים על כבישים חכמים שיכולים לנתב את התחבורה באופן עצמאי, וגם לגבות תשלום על השימוש בהם.
גם בנייני המגורים עצמם יהיו חכמים יותר. תשתיות כמו חשמל, אויר ומים יצטרכו להגיע לגבהים חדשים, תוך שמירה על בטיחות וניצול נכון של משאבים. דוגמה אחת מעניינת היא פיתוח של בלוני ענק, שבתוכם יגדלו אצות מיוחדות המייצרות מימן. המימן ישמש כדלק זמין ומהיר למגוון התשתיות המתבקשות בערים החכמות.
הכל מקוון
תשתיות האינטרנט של היום ייראו מיושנות לגמרי ב-2050. ה-IOT שכולם מדברים עליו ומפתחים עבורו – יהיה דבר שבשגרה בעתיד. כמעט כל מוצר דיגיטלי יפעל בתיאום מלא עם הרצונות והצרכים של כל אחד מאתנו. ספק האינטרנט שלנו יציע לנו פס אישי ומאובטח שעליו נוכל לתקשר עם כל גורם בשגרת חיינו – בין אם אלה המכשירים החשמליים בביתנו, המשפחה, הרשויות המקומיות והעבודה. תקשורת היא שיחה בין שתי נקודות לפחות, כך שלמעשה כדי ליצור עולם מקוון – כל מוצר עתידי אמור לדבר בשפה אחת, ועל ספקי האינטרנט לפתח טכנולוגיה רחבה ויציבה מספיק כדי להזרים דרכה את כמות הדאטה והמידע העצומים שמחכים לדיגיטציה בקרוב.
שם המשחק – חסכון
העתיד טומן בחובו גם לא מעט אתגרים עירוניים שעלולים להפוך למצוקות עולמיות בקלות – ולא חסרים נביאי זעם המגבים את העניין – רעב, עוני, זיהום, כלכלה חלשה ותשתיות ירודות הם תופעות שאנו מכירים היטב כיום, והן יכולות להחמיר ככל שצפיפות האוכלוסין תגדל בעולם. כל פיתוח טכנולוגי מחייב גם התייחסות לחסכון באנרגיה או במשאבים על-מנת לייצר פתרון ישים ומניב, שייתן שקט ופרנסה ליזמים, כמו גם לצרכנים שלו – התושבים.
בניין ה-ZCBZero Carbon Building)) בהונג קונג, למשל, מתבסס כולו על אנרגיה מקומית וממוחזרת, ללא שריפת פחמן מיותרת. הבניין כולו מצופה בתאים פוטו-וולטאים, ומקבל כוח חשמלי נוסף משמן בישול ממוחזר המתנקז למערכות שלו מהבניינים הסמוכים. כמעט כל תנועה מכנית בבניין הזה מתורגמת לייצור אנרגיה, כך שאפילו המעלית בבניין ממחזרת את האנרגיה שלה בזמן בלימתה.
הרכבות המהירות ביפן, המשתמשות בטכנולוגיות של הרמה מגנטית, יקבלו כיסוי של פאנלים סולאריים שיעבירו את אנרגיית השמש להנעה מקומית של הרכבת, בצירוף תאי דלק מימני. צורת השינוע החסכונית הזו תתפרש בקרוב על עוד מדינות מפותחות בעולם ותשמש גם להובלת משאות, ולא רק אנשים.
לחיי ההפתעות שבדרך
ב-1999 הכתיר מגזין TIME את יוהן גוטנברג ל"איש המילניום". גוטנברג המציא את הדפוס והוביל אחריו מהפכה של ממש שהאפילה על ההיסטוריה של התקשורת באלף הקודם. הדפוס כפי שאנו מכירים אותו מת כמעט לחלוטין, ולמרות שההשפעות שלו לעולם לא תסתיימנה – הטכנולוגיה עצמה כבר הוחלפה באחרת. יכול להיות שממש מעבר לפינה מחכה אנרגיה שעוד לא התגלתה – והיא תשנה את פני העתיד והאנושות, יכול להיות שטכנולוגיות שכרגע אינן מונגשות לעולם הרחב תשמשנה כל בית בעתיד (לדוגמה נאנוטכנולוגיה, המנוצלת כרגע כמעט אך ורק לרפואה). דבר אחד בטוח – משעמם לא יהיה פה, ובהחלט יש למה לצפות.
