שי פרי, יועץ מחשוב בסביבות מיינפריים, על 100 שנות פעילות של חברת IBMואוו, בת 100!
בשבוע שעבר חגגה יבמ את יום הולדתה המאה. גם מי שלא מכיר את הטכנולוגיה של החברה הזאת צריך להודות שיום הולדת 100 זה הישג בפני עצמו.מצאו שתוחלת החיים של חברה מרשימת הפורט’ן-500 היא 40-50 שנה. ואלו החברות החזקות ששרדו את העשור הראשון והמסוכן ביותר לחייהן. תוחלת החיים של כל העסקים, משלב ההקמה, היא רק 12.5 שנים. זה לא שאין חברות ששרדו 100 שנים.פורד, למשל, היא בת 108, קוקה קולה בת 118, דופונט בת 219 שנים. אלא שאלו הן היוצאות מן הכלל המעידות על הכלל. רוב הארגונים העסקיים אפילו לא מתקרבים לגיל הזה ולא שורדים הרבה אחרי מייסדיהם.
אבל למצוא חברה בת 100 בענף טכנולוגיית המידע – הענף שבו השינויים וההזדקנות מתחוללים במהירות רבה יותר מאשר בכל ענף אחר – זו כבר תופעה נדירה ממש, ולעת עתה כנראה יחידה במינה: HP בת 72, אינטל בת 43, מיקרוסופט – 36, אפל – 35, אורקל – 34, גוגל– ילדה בת 15. סאן נפחה את נשמתה ונקברה באורקל – בת 28 הייתה במותה. DEC נרכשה בהיותה בת 39 על ידי קומפק, שנבלעה כנערה בת 19 על ידי HP ולא נודע כי באה אל קירבה. נטסקייפ נשבתה על ידי AOL בהיותה קטינה בת 4 ולמעשה גוועה בזרועותיה למוות. הנקודה בטח כבר ברורה: בענף הזה, שבו המוצרים מתחילים להתיישן כשהם עדיין על לוח התכנון, קשה לשרוד ולהיות רלוונטי לאורך זמן.ומאהשנים זה המון זמן.
מה שמחזיק את יבמ בחיים, ובמקום מכובד ברשימת ספקי הטכנולוגיה, איננו היצירתיות והחדשנות שלה (למרות שהיא מובילה גם ברישום פטנטים). נטסקייפ שהמציאה את דפדפן האינטרנט, סאן שהמציאה את ג’אווה ו-DEC שהמציאה את המיני מחשבים, לא היו פחות יצירתיות. גם היום יבמ איננה מפתחת את החפיצים (גאדג’טים) האטרקטיביים ביותר לציבור הרחב וההכרזות של סטיב ג’ובס יותר תקשורתיות משלה, אבל בתחום טכנולוגיית המידע בארגונים הגדולים (Enterprise.) היא שומרת עשרות שנים על מקומה בחמישייה הפותחת. אפילו מייקל ג’ורדן לא עשה את זה בליגה שלו
אולי נוכל לקבל מושג על סם החיים של יבמ, מציטוט מדברי ווטסון הבן – שהיה אז (1962) מנכ"ל החברה ובנו של מיסדה:
"אני באמת מאמין שכדי לשרוד ולהצליח, לארגון חייבת להיות מערכת ברורה של ערכים עליהם הוא מבסס את מדיניותו ופעולותיו. בנוסף, אני מאמין שהגורם החשוב ביותר להצלחת הארגון הוא דבקות קפדנית בערכים הללו. ולבסוף, אני מאמין שכדי שארגון יוכל לעמוד באתגרים שמציב מולו העולם המשתנה, עליו להיות מוכן בכל רגע לשנות את הכול לגבי עצמו … מלבד את הערכים הבסיסיים הללו.
עדנה
בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת ידעה יבמ "עדנה שלא הייתה כמוה". אחרי השקעה של 5 מליארד דולר (ההשקעה הפרטית הגדולה ביותר במו"פ, עד אז) בפיתוח ה-S/360, היא שלטה להלכה ולמעשה בשוק ה-IT העולמי. מדיניותה התבססה אז על שלוש מחויבויות בלתי כתובות שנשמרו בקפידה רבה: האחת לעצמה, השנייה כלפי לקוחותיה, והשלישית כלפי עובדיה.
לעצמה – היא הבטיחה שאת כל הטכנולוגיה שהיא משווקת, היא תייצר ותתחזק בעצמה. אין מיקור חוץ של הליבה העסקית.
ללקוחות – שהיו מאז ומתמיד החברות העסקיות הגדולות – היא הבטיחה טכנולוגיה עדכנית אבל גם יציבה, ומערכות אמינות, זמינות ושירותיות (RAS), גם אם הן לא תמיד בחוד החנית, או ה- bleeding edge של הטכנולוגיה. ללקוחות מהסוג שיבמ מכוונת אליהם, חדשנות חשובה אבל תאימות לאחור חשובה לא פחות.
לעובדים – היא הבטיחה קביעות ויציבות תעסוקתית. בימים ההם היה ידוע שמי שנכנס לעבוד ביבמ יוצא משם (רק על אלונקה או) לגמלאות עם שעון זהב. החברה האמינה, וככל הנראה גם הוכיחה, שנאמנות לעובדים משתלמת.
דעיכה
בתחילת שנות השמונים היא הפרה את ההבטחה הראשונה, לעצמה, כאשר מסרה במיקור-חוץ את פיתוח מערכת ההפעלה למחשבים האישיים לידי חברה זעירה בשם מיקרוסופט. זו רכשה מכמה האקרים את ה- QDOS והפכה אותה ל- MS-DOS. השאר כתוב בדברי הימים. מיקרוסופט צמחה בתוך 15 שנים לחברה שערכה פי שלוש מזה של יבמ והוכיחה שהרכיב הקריטי בטכנולוגיה הוא התוכנה ולא החומרה. היא גם הוכיחה ליבמ שכדאי לעמוד בהבטחות שלה לעצמה. הציניקנים הציעו אז לשנות את המשמעות של ראשי התיבות IBM : מ- "International Business Machines" ל- "I Built Microsoft".
במשך שנות השמונים יבמ הפרה גם את ההבטחה השנייה, ללקוחותיה. המערכות שלה איבדו אמינות. השירות שלה איבד יציבות וההתנשאות שלה גרמה לאיבוד לקוחות והכנסות. לקוחות רבים שהיו נאמנים במשך שנים החלו לברוח. אז גם התפתחה מגמת הביזור (שמאז כבר התהפכה לקונסולידציה) ולקוחות רבים עברו מהמיינפריים ומיבמ אל המיני-מחשבים שיצרנים אחרים החלו להציע במחירים מפתים.
אחרי ששברה את שתי ההבטחות הראשונות, עסקי החברה הידרדרו כל כך שהיא כבר נאלצה להפר גם את ההבטחה השלישית, לעובדים. ובין השנים 1987-1995 יבמ פיטרה כ-50% מעובדיה, יותר מ-200,000 במספר. בשנת 1993, נקודת השפל, הייתה יבמ בת 82 ורבים חשבו שזה בהחלט מספיק – היא גוססת בסיבא-טובה. זו התקופה שבה השתרש גם המיתוס של המיינפריים-דינוזאור.
תחייה
מה שיוצא דופן, בסיפור של יבמ הוא הצלחתה לקום לתחייה ולהחזיר עטרה ליושנה. בשנתה ה-100 – לראשונה מזה 15 שנה – יבמ עברה את מיקרוסופט בשווי השוק שלה. ובשוק השרתים, שהיה המגרש הביתי שלה, היא תופסת את המקום השני (בהפרש מזערי של פחות מחצי אחוז אחרי HP). בשנה זו חזר גם המיינפריים – ספינת הדגל של החברה, עד למשבר – למגמת צמיחה: ברבעון הרביעי של 2010 דווח על זינוק של 69% במכירות מיינפריים. וגם מספר העובדים חזר ועבר את ימי תפארתו ועומד השנה על 426,751.
איש לא מבטיח ליבמ, או לכל חברה אחרת, עוד 100 שנים, אבל לעת עתה נראה שיש משהו, לאו דווקא טכנולוגי, שאפשר ללמוד מהחברה הזאת.
—-
הכותב הוא יועץ מחשוב בסביבות מיינפריים. הפוסט המקורי הופיע בבלוג של שי פרי בבלוגיקס, סביבת הבלוגים של מטריקס.
