התפרצות הקורונה והמשבר הכלכלי הקשה שנלווה אליה אילץ ישראלים רבים לקחת הלוואה כדי לעמוד בעלויות המחיה השוטפות, במצב שבו פרנסתם נפגעה באופן חלקי עד מלא. הכניסה לעולם ההלוואות אינה פשוטה ומלווה בשטף של מידע ומונחים חדשים.
איך טכנולוגיה ודיגיטציה מסייעות לנו לקבל הלוואה בתנאים טובים יותר?
מאגר נתוני האשראי החדש של בנק ישראל ומערך דירוגי האשראי האישיים, יוצרים הזדמנות גם לצרכני האשראי.
חלפו הימים שבהם נאלצנו לבקש הלוואה כמעט מבלי לדעת מה מצבנו בתחום האשראי, או מה הגופים המלווים יודעים עלינו.
באתר נתוני האשראי שהקים בנק ישראל ניתן, לאחר תהליך הרשמה קצר, לקבל מגוון רחב של דוחות על מצבנו בתחום האשראי, על פניות שבוצעו לגבינו מגופים מלווים ועוד.
חלק מהדוחות ניתנים חינם, אחרים בתשלום סמלי של 10 שקלים בדואר האלקטרוני או 20 שקלים בדואר ישראל.
האם עדיין צריך לגשת לסניף או למשרדי הגוף המלווה כדי לקבל הלוואה?
זה אולי נראה כמו היסטוריה רחוקה, אבל עד לפני כמה שנים לקיחת הלוואה הייתה הליך מורכב, שחייב מילוי מסמכים רבים, הצגת תעודות ואישורים וביקור פיזי בסניף הבנק או במשרדי הגוף המלווה.
כיום, מהירות, נוחות ויעילות הם תנאי יסוד ברוב ההלוואות. הלקוחות מצפים לקבל את ההלוואה באופן דיגיטלי לחלוטין מבלי לזוז מהבית, או בניידות מוחלטת מהמחשב הנישא או מהאפליקציה בסמארטפון.
הלוואה מהסמארטפון
הלוואות דיגיטליות ניתנות בדרך כלל לכל מטרה ולכל הלקוחות שעומדים בתנאי הבסיס שלהן, במקרים רבים ללא צורך בבטוחות או בערבים. הן מייתרות לחלוטין את הביקור הפיזי אצל הגוף המלווה, על כל הבירוקרטיה הנלווית לכך.
יש הלוואות דיגיטליות שבסיומן מגיע לבית הלקוח שליח שמחתים אותו פיזית על המסמכים, אולם בהלוואות רבות אחרות מבוצע גם שלב החתימות באופן דיגיטלי.
איך נקבע גובה הריבית שנשלם על ההלוואה?
בהלוואה, המוצר שמסופק ללקוח הינו כסף – והריבית היא מחיר הכסף.
ההחזרים של כל הלוואה מורכבים משני חלקים: הקרן, סכום הההלוואה המקורי והריבית. הגופים המלווים קובעים בדרך כלל את גובה הריבית על-פי מידת הסיכון במתן ההלוואה לכל לקוח.
עם זאת בבסיס הריבית בכל ההלוואות ניצבת ריבית הפריים, שמורכבת משיעור הריבית המשתנה במשק, בתוספת קבועה של 1.5%. כלומר אם ריבית בנק ישראל עומדת על 0.1%, ריבית הפריים תהיה 1.6%.
מעבר למדרגת בסיס זו מוסיף הגוף המלווה שיעור אחוזי נוסף לריבית לפי שיקוליו, בהתאם לסיכונים הספציפיים שמגלם נוטל ההלוואה ובכפוף לגורמים המשתנים של ההלוואה עצמה: גובה ההלוואה, מספר התשלומים, מועד תחילת ההחזרים; וכמובן, הבטוחות,
קרי: הנכסים המשמשים כפיקדון לקבלת ההלוואה; והערבים, אותם אנשים שמתחייבים לערוב לתשלום, אם בעל החוב המקורי לא יוכל מסיבה כלשהי לפרוע אותו
לוח סילוקין מסוג שפיצר ואיך הוא משפיע על תנאי ההחזר של ההלוואה?
לוח שפיצר הוא השיטה הנפוצה והמקובלת ביותר לחישוב החזרי הלוואות.
שיטה זו נועדה לשמור על החזרים שווים בכל תקופת ההלוואה, תוך מתן הרשאה לגוף המלווה לקחת בתחילת ההלוואה חלק יחסי גבוה מהריבית וחלק נמוך יחסית מהקרן.
בפועל, אם תסתכלו על יתרת ההלוואה כמה חודשים לאחר תחילת ההחזרים תראו לאכזבתכם שהיא כמעט לא קטנה, מאחר שעד עתה כיסיתם בעיקר את חלק הריבית.
בהמשך, לאחר שעוברת מחצית תקופת ההחזר יחס ההחזרים בין הריבית לקרן מתחיל להתאזן, אבל כמובן שנוטל ההלוואה משלם למעשה יותר ריבית מאחר שהריבית מחושבת על כל סכום ההלוואה.
מה חשוב לדעת לפני שנוטלים הלוואה?
ככלל אצבע, ברור שהלוואה עם תנאים מועדפים, "תפורה" אישית על פי מידותיכם ומתאימה יותר לצרכים שלכם – עדיפה. כדאי לוודא שהגוף החוץ בנקאי שמעניק לכם הלוואה גדול, יציב ומהימן, למשל חברת אשראי, חברת ביטוח או בית השקעות. אם לא שמעתם על הגוף המלווה לפני כן, רצוי שתידלק אצלכם נורה אדומה.
מעבר לכך, חשוב לדעת שנטילת הלוואה מהבנק שבו אתם מנהלים את עניינכם הפיננסים, משפיעה מיידית על נתון קריטי המכונה אובליגו ופירושו סך ההתחייבויות שלכם מול אותו בנק.
מדובר על התחייבות כגון הלוואות (גם משכנתא), מסגרת אשראי מנוצלת בחשבון העובר ושב, מסגרות בכרטיסי האשראי, ערבויות בנקאיות ולמעשה כל התחייבות אחרת מול הבנק.
