לוחמת סייבר רוסיה- אוקראינה

רוסיה, אחת המעצמות הגדולות בעולם בתחום הסייבר תוקפת את אוקראינה בסייבר והאחרונה שורדת, איך זה קורה?

המלחמה באוקראינה מציגה הזדמנות לבחון מחדש תפיסות לגבי לוחמת סייבר. ראשית, יש להבין את שכבות הפעילות השונות בסייבר. בצורה גסה ניתן לחלק את הפעילות בסייבר ל 3 שכבות:

לוחמת סייבר – זירת הפעילות של מדינות

פשיעת סייבר – ענף כלכלי

טרור סייבר – השימוש במתקפות סייבר כחלק מדוקטרינת הפעולה של גופים לא מדינתיים

במסגרת לוחמת סייבר מפעילות המדינות כלים לטובת מטרות צבאיות, מודעיניות, דיפלומטיות. הסייבר יכול לשמש ככלי במסגרת ה״כלים הרכים״ של מדינה ועד לפגיעה פיזית המחליפה, או, משלימה שימוש בנשקים קינטיים.

יחד עם החלוקה הברורה לשכבות פעילות שונות, פעמים רבות לוחמת סייבר גולשת מעבר לתחום המדינות ופוגשת את שכבת פשיעת הסייבר. כאשר מדינה מעוניינת לפעול ״מתחת לרדאר״ היא יכולה לשכור את שירותיהם של פושעי רשת לצורך ביצוע מתקפות סייבר. בצורה זו היא מרחיקה מעצמה את הקישור לפעילות תוך היכולת לשמור על ביצועים גבוהים בהתאם ליכולות קבוצת התקיפה שנבחרה למשימה.

המלחמה באוקראינה מעלה שאלות לגבי מקומו של הסייבר בשדה הקרב. נדמה כי היינו יכולים לצפות לראות פעולות רבות יותר בתחום לוחמת הסייבר. רוסיה נחשבת לאחת המעצמות המובילות בסייבר, מדוע לא ראינו יותר מתקפות סייבר במהלך המלחמה? התשובה מורכבת. ראשית, מכיוון שמדובר בתחום שאינו גלוי, ייתכן כי מתבצעים אירועים בסייבר עליהם אנחנו לא שומעים מכיוון שהם אינם מדווחים. בנוסף, נראה כי כאשר גובה הלהבות עולה וכאשר העימות הופך לעימות בעצימות מלאה, לעיתים רבות מעדיפים מקבלי ההחלטות בשדה הקרב לבחור בנשקים פיזיים על פני נשקי סייבר לצורך ביצוע משימות מידיות.

יחד עם זאת, לא נפקד מקומו של הסייבר במלחמה באוקראינה. בטרם פרוץ המלחמה ניהלו הרוסים קמפייני השפעה בסייבר כדי לפגוע במוראל האוקראיני וכדי לעצב את דעת הקהל במדינות יעד רלוונטיות. בשעות הראשונות לפלישה בוצעו תקיפות סייבר על יעדים באוקראינה שנועדו להגביר את המהלומות הרוסיות בראשית הקרבות. המתקפות כללו בין היתר, תקיפות DDOS ושימוש בנוזקה שמטרתה הייתה מחיקת מידע משרתים אוקראיניים.

יכולתיה של אוקראינה לעמוד מול מתקפות אלו נובעות בין היתר מהכנה מוקדמת שנעשתה לקראת המלחמה. נראה כי אוקראינה הגיעה מוכנה למלחמה זו יותר מכפי שזה היה נראה. נראה כי הגנות הסייבר האוקראיניות מבצעות את פעולתן בצורה טובה, במקרים רבים, וכי הגנות אלו מצליחות להדוף רבות מהמתקפות הרוסיות. כמו כן, חשוב לציין את פעילותו של סגן ראש הממשלה והשר האוקראיני לטרנספורמציה דיגיטלית, מיכאילו פדורוב, אשר מצליח לרתום את ענקיות הטכנולוגיה וחברות מערביות רבות לטובת קידום מטרותיה של אוקראינה תוך בלימת הפעילות הרוסית. פדורוב הצליח לרתום את אלון מאסק לעזרתה של אוקראינה והוא מוביל מהלכים דיגיטליים רבים כמו גיוס תרומות קריפטו למען אוקראינה.

איך קרה שאוקראינה שרדה ונראה שעדיין שורדת את מתקפות הסייבר הרוסיות? הכנה מוקדמת! האוקראינים הגיעו למערכה מוכנים, הן מבחינת מערכות והן מבחינת כח אדם. מה הלקחים שכל ארגון חייב ללמוד מהאירוע הזה? מתקפת סייבר עלולה להתחיל בכל רגע. אם יש לכם תפיסת הגנה נכונה בסייבר וכח אדם מתאים, יש סיכוי טוב שתוכלו לצלוח את האתגר בשלום.

בעת כתיבת שורות אלו המלחמה באוקראינה עדיין נמשכת, נקווה כי המלחמה תסתיים בהקדם, מן הסתם נוכל ללמוד

עוד על האופן שבו השתמשו הצדדים הלוחמים בסייבר כאשר נבחן את האירוע בפרספקטיבה של זמן.

דילוג לתוכן