תגובת חוקרי מכון וולקני – "הפעם לא מדובר רק ברחפן אלא בהסתרת חוות דעת"

 

"יצא המרצע מן השק. כעת ברור שהסתרת חוות הדעת הממשלתית אשר בדקה ומצאה רק לאחרונה שאין להעתיק את מכון וולקני מטילה צל כבד על פעילות הוועדה שהוקמה לאחרונה. הוועדה הזו, כך מסתבר כעת, נועדה לתכלית אחת: לעקוף בדיקה ממשלתית קודמת, אחראית יותר, על ידי גורמים מוסמכים יותר, שמצאה כי אין להעתיק את מכון וולקני. לא פלא אם כך שהרכב הוועדה שמינה נתניהו מורכב בעיקרו מאנשי נדל"ן ומבלי צירופם של אנשי מדע ומחקר חקלאי שכן הדבר האחרון שמעניין את שר החקלאות הוא לפעול באופן ענייני בעניין יוזמתו להעתיק את מכון וולקני לצפון.

חוקרי מכון וולקני קוראים לכל הנוגעים בדבר להסיר ידיהם מהיוזמה הפגומה של שר החקלאות נוכח גילויה של חוות הדעת ולבטל את "ועדת הנדל"ן" שנועדה so called לבחון את עתידו של המחקר החקלאי. הסתרת חוות הדעת של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח מהציבור – ואף מחלק מחברי הוועדה – מאפילה על התהליך כולו ומוטב היה, לו היה מבטלים באופן מיידי את ההצגה לציבור של ועדה הבוחנת באופן "אמיתי" את הדרוש בחינה.

הסתרת חוות הדעת הינה רק עוד פרק נוסף בחוסר הענייניות באופן בו שר החקלאות מקדם את יוזמתו למן הרגע הראשון. זה החל משתי חוות דעת מוזמנות שניסו לתמוך בהעתקת המכון אך ללא ביסוס כלכלי או מקצועי. זה המשיך עם קידום היוזמה למרות שכל הנוגעים בדבר, כולל שר החקלאות בעצמו, כבר מודעים היטב לסיכונים שמציבה היוזמה למחקר החקלאי במדינת ישראל. ומסתיים בהקמה שערורייתית של ועדה אשר התעלמה לחלוטין מחוות הדעת.

מכתב המינוי של הוועדה, הרכבה ומטרותיה עולה, כי ההתייחסות אל מכון וולקני, הינה כאל עתודת נדל"ן בלבד. מכתב המינוי עולה עוד, כי אין בו כל התייחסות למהות המוסד, לעבודה המחקרית המתבצעת בו ולתרומתו האדירה לחקלאות ישראל ולהערכה חובקת העולם לה הוא זוכה. לנוכח הגילויים האחרונים, אנו קוראים לביטולה המידי של ועדה זו שנעדרת כל יכולת לבחון בצורה מקצועית את עתידו של המחקר החקלאי במדינת ישראל.

ראינו את הפזיזות של שר החקלאות אורי אריאל כשהחליט בהחלטה חפוזה ואימפולסיבית, שאמורה לגרור אחריה את התפטרותו מתפקידו – מספק לראש ממשלת רוסיה רחפן במתנה. זאת מבלי לחשוב כיצד פעולה זו פוגעת במחקר החקלאי, ומבלי לחשוב על טוהר מידות. אחר כך, ללא בושה, הוא העז לתקוף את חוקרי המכון על כך באומרו שחוקרי המכון מקדמים את ההתקפה עליו בעקבות יוזמתו להעתיק את המכון לצפון. כאילו חוקרי מכון וולקני שמו בפיו דברים ובידיו פעולות כדי שאחר כך יוכלו לתקוף אותו על כך.

כעת אנו עומדים מול התהליך הפגום שנועד לבחון את יוזמתו להעתיק את מכון וולקני לצפון ומתבוננים בדאגה על פעולותיו של שר החקלאות אשר ממשיך להתנהג בחוסר אחריות כלפי המחקר החקלאי אלא שהפעם פעולתו זו תביא לחיסולו של המחקר החקלאי ולא תפגע נקודתית בפעילות המחקר המתקיימת במכון בשל מסירת רחפן".

 

"תהליך העתקה של מכון וולקני לצפון טומן בתוכו סכנה להמשך קיום מחקר חקלאי מתקדם במדינת ישראל בשנים הקרובות ולכן יש להימנע ממנו"
כך קובעת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח שנשלחה מטעמו של אבי שמחון ראש המועצה הלאומית לכלכלה לבדיקת היתכנות יוזמת שר החקלאות להעתקת מכון וולקני
המולמו"פ קובעת שללא יצירת תשתית סביבתית מספקת בצפון דין היוזמה להיכשל
המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ) התבקשה על ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, לבחון את ההצעה שהועלתה לאחרונה על ידי שר החקלאות להעתקת מכון וולקני ממרכז הארץ לגליל המזרחי. צוות המולמו"פ שערך את הבדיקה עבור שמחון כלל את חיים רוסו, חבר המועצה ויו"ר הוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה תעשייה ואמנון חזקיה, יועץ הוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה תעשייה.
המולמו"פ פועלת מתוקף חוק המועצה הלאומית למחקר ופיתוח ומשמשת זרוע החשיבה האסטרטגית של משרד המדע. המועצה ממליצה לממשלה על מדיניות לאומית בנושאי מחקר ופיתוח, מפיקה דו"חות ועורכת סקרים על מצב המדע והמחקר בישראל ככלי להשגת היעדים הלאומיים.
בהמשך לדוחות ממשלתיים קודמים כמו דו"ח יוג'ין קנדל, צוות המולמו"פ פעל מטעם המדינה במטרה לבדוק את ההשלכות על המחקר החקלאי במדינת ישראל אם יוזמת שר החקלאות תצא לפועל. עד כה, הבדיקות שנערכו ונערכות על ידי משרד החקלאות היו ההשלכות שתהיינה ליוזמה על פיתוח הצפון וכן התמורה ממכירות קרקעות נדל"ן בראשון לציון. משרד החקלאות והעומד בראשו, אורי אריאל, עד כה סירבו בתוקף לבדוק, או לפחות לשמוע על הנזק שעלול להיגרם למחקר החקלאי בישראל כתוצאה מהיוזמה הזו.
המולמו"פ הגיע לשתי מסקנות חד משמעיות בבדיקתו: הראשונה היא ש"…ללא קיומה של המערכת הסביבתית התומכת (אקו סיסטם) מקטינה מאד את הצלחת המהלך." צוות המולמו"פ למעשה קובע ש"מרכזי מחקר נסמכים בדרך כלל על מערכת סביבתית (Ecosystem) תומכת ומשלימה המאפשרת את קיום המחקר. הסביבה מחזקת את איכות המחקר, חוסכת עלויות ומקלה על הביצוע עד כדי כך שללא הסביבה התומכת המחקר לא יכול היה להתבצע".
"….מעבר לכך, למרות קיומה של תשתית מסוימת בצפון (מיג"ל, מכללות, מרכזים חקלאיים) זו אינה תשתית סביבתית מספקת בוודאי שלא בכל תחומי הפעילות של המכון. התשתית בצפון אינה תחליף לסביבה התומכת במיוחד של הפקולטה לחקלאות ולמכון ויצמן", קובעים במולמו"פ למרות טענות שר החקלאות שהתשתית בצפון מאפשרת את העתקת הפעילות.
צוות המולמו"פ מצטרף בכך למומחים אחרים כמו יוג'ין קנדל ופרופסור אהרון צ'חנובר שטענו בחודשים האחרונים שסביבת העבודה של מכון וולקני חיונית לעבודתו. לאור מסקנות אלו קובע המולמו"פ, כי "הניסיון המצטבר בעולם מראה כי שני התנאים המפורטים לעיל כמעט שאינם ניתנים להשגה. זו גם כנראה הסיבה לקושי באיתור דוגמאות להעתקה של מרכזי מחקר שצלחו ושרדו לאורך זמן."
המסקנה השניה, היא ש"…תנאי הכרחי להצלחת ההעתקה של מרכז מחקר הוא בהצלחת העברתו של עיקר כוח האדם המוביל לתקופה ארוכה לאתר החדש. תנאי זה הוא הכרחי גם אם האתר החדש עשיר בכוח אדם איכותי ומנוסה." כך המולמו"פ מבטל באחת את טענות שר החקלאות שהמחקר המתקיים במכון וולקני יכול להתקיים על ידי הפעילות הקיימת כיום בצפון וכן הוא מבטל את האפשרות שנטענה רבות על ידי שר החקלאות שהעברת המכון תיתכן גם מבלי להעביר את חוקרי וולקני לצפון.
"המחקר של היום מבוסס במידה רבה על ניסיון אישי ועל ידע בלתי פורמאלי (Tacit Knowledge), כותבים במולמו"פ, זהו ידע שקשה לתעדו, וקשה להעבירו לצוותים חדשים אלא בתהליך של חניכה ממושכת. מכאן שסיכויי ההצלחה של העתקת מרכזי מחקר תלויה באופן מוחלט ביכולת להעתיק גם את כוח האדם. מסתבר כי במקרים רבים קשה להבטיח מחויבות כזו."
הדו"ח שולל טענות לא מבוססות של אלה המצדדים במעבר על הצלחת העתקת מכונים: "בתחילת שנות התשעים, לאחר איחוד שני חלקי גרמניה, נקבעה מדיניות ממשלתית ברורה למתן העדפה לאזורי המזרח, גם על חשבון הפעילות במערב. בתוקף מדיניות זו הועברו תעשיות ייצור רבות למזרח וניתנו הטבות לחברות זרות להשקיע במזרח. המעניין הוא שאף לא מכון מחקר אחד הועתק מן המערב למזרח. רב המכונים שהוקמו היו בכפילות למכונים מן המערב. בלא מעט מקרים כפילות זו אינה נראית הגיונית ובוודאי ניתן היה להסתפק במכון אחד מורחב."
"ניתן רק להניח שהשלטונות בבואם לקבל ההחלטות העריכו שהעתקת המכונים אינה פיזיבילית והעדיפו להקים מכונים חדשים (בניגוד למה שנעשה בהעתקת מפעלים) או לחילופין בשמירת הקיימים גם אם כפילות מתקיימת, הדגים הצוות.
הדוגמא השניה אותה מעלה צוות המולמו"פ היא "בעשרות השנים האחרונות התחזקה מאד המגמה של קונסולידציה של חברות טכנולוגיות. הנטייה הראשונית היא להטמיע את החברה הנרכשת בתוך הקמפוס של החברה הרוכשת ובאופן זה לחסוך בעלויות רבות, לשפר את הסינרגיה ולשלב בין צוותי העבודה. ואכן, בשנות השמונים והתשעים זה היה מודל הרכישה. התוצאה ברוב הגדול של המקרים היה כישלון מוחלט… קרה מה שהיה צפוי, שללא שימור כח האדם אין ערך להעברה…."
"…בשנים האחרונות הוקמו כאן (בישראל) כ-300 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות זרות. החברות הזרות זיהו את המצוינות והחדשנות של כוח האדם בישראל. אין ספק שהחברות הזרות עומדות בפני הפיתוי להעביר מרכזים אלו למדינות האם. חיבור כזה יביא להן יתרונות רבים. יש בידי החברות מספיק כלים והטבות כדי "לשכנע" את העובדים הישראלים להעתיק מושבם. הם אינם עושים זאת גם לאחר שנים רבות. החברות הבינו כי הן לוקחות על עצמן סיכון לא סביר באיבוד החוקרים המובילים".
צוות המולמו"פ הגיע לפיכך "…למסקנה שתהליך העתקה של מכון וולקני לצפון טומן בתוכו סכנה להמשך קיום מחקר חקלאי מתקדם במדינת ישראל בשנים הקרובות ולכן יש להימנע ממנו".
עם זאת, צוות המולמו"פ קובע, "שהתמונה יכולה להשתנות אם ננקטים צעדים לאורך זמן (למעלה מעשור) המאפשרים העברה…" אך הוא קובע מספר תנאים הכרחיים להצלחת מהלך ארוך טווח זה וביניהם "העברת גרעין משמעותי של החוקרים לצפון, תקופת חפיפה שבהם חוקרים שייקלטו במכון יפעלו באזור המרכז עם סיכום לעבור צפונה בתוך כמה שנים ותחוזק מאוד המערכת האקדמית והמחקרית התומכת בצפון".

דילוג לתוכן