רפואה קוגניטיבית, מערכות חכמות לסמארטפון בנהיגה, וכלים פיננסיים מתקדמים – בכנס המחשוב הקוגניטיבי של יבמ

העניין במחשוב קוגניטיבי בישראל הולך וגובר. כאשר ערכה יבמ לפני ארבע שנים את האירוע הראשון שלה בתחום הזה, הגיעו אליו כמה עשרות משתתפים. בשבוע שעבר, בכנס שנערך במרכז "נא לגעת" בנמל יפו, כבר השתתפו מאות אנשי מקצוע: יזמים, מפתחים, נציגי חברות וגופים הפועלים בתחום, ואנשי אקדמיה.
מנכ"ל יבמ ישראל, ריק קפלן, הסביר כי על פי התפיסה המנחה את החברה "מחשוב קוגניטיבי אינו משחק, או משהו שעושים כדי שאנשים יגידו שהוא 'חמוד'. אנחנו חושבים על להרים את רמת המומחיות בעולם". על פי העיקרון הזה, העמידה יבמ את היכולות הייחודיות של מערכת ווטסון בתחום מתן התשובות לשאלות והחיפוש במאגרי מידע בלתי מובנה לשירות הרופאים במרכז העולמי המוביל לחקר הסרטן, סלואן קיטינג, המשתמשים בכלים האלה על מנת לשפר את המומחיות של רופאים בתחום האונקולוגיה בכל מקום בעולם. "אנחנו פותחים את הפלטפורמה הזאת לכולם. אנחנו רוצים שאתם תיקחו את ווטסון ותרתמו אותו לחלומות שלכם", אמר קפלן.
דוד בר, מנהל יחידת הדאטה והאנליטיקס ביבמ ישראל, ציין כי בעוד תחום ה- Big Data הופך נתונים לשימושיים – מאפשר המחשוב הקוגניטיבי להפוך את הנתונים האלה ליישומים בפועל. בר הדגיש כי הכלים הקוגניטיביים זמינים לא רק לחברות ענק אלא גם לחברות קטנות. פלטפורמת הענן של יבמ מאפשרת לכל ארגון לעשות יותר עם הנתונים שלו – ולהציע אפשרויות חדשות ללקוחותיו.
טבע מחברת את המשאפים של החולים – לרשת מידע עולמית של המלצות בריאות
אחת החלוצות בשימוש בכלים אנליטיים – ובשילוב טכנולוגיות מעולם האינטרנט של הדברים (IoT) עם יכולות ניתוח מתקדמות – היא חברת התרופות טבע. גיא הדרי סגן נשיא בכיר ומנהל טכנולוגיות המידע של טבע, הציג בכנס את התהליך שבו עתיד לעבוד תהליך ייצור התרופות לתפיסה של רפואה אישית. לעומת המצב כיום, שבו מיוצרות תרופות באופן אחיד – עתידים תהליכי הייצור להשתנות מן היסוד. "בסופו של דבר ייצרו תרופות במתכונת פרטנית", אומר הדרי. בינתיים, שוקדת טבע על פרוייקט שבמסגרתו יקושרו משאפים לתרופות דרכי הנשימה באמצעות אפליקציה סלולארית, יספקו מידע אודות השימוש בתרופה ותנאי הסביבה ומזג האוויר בנקודה בה נמצא המטופל – על מנת להציג תמונת תחלואה כוללת, ולהמליץ בפני מטופלים מתי נכון לקחת תרופה למניעה של התקף, ומתי רצוי להישאר בבית בשל רמות גבוהות של זיהום אוויר העלולות להחריף את מצב החולה.
"מערכת הבריאות בארה"ב הפכה מורכבת, מסובכת ויקרה מדי. הבעייה היא שאף אחד לא יודע מה קורה כשאתה יוצא מבית המרקחת: 50% מהאנשים אינם לוקחים את התרופות כפי שנרשמו להם. אי לקיחת תרופות מגדילה את מספר האשפוזים. טבע מנסה לייצר קשר דיגיטאלי בין התרופה ובין היצרן. כשתיקח כדור תיווצר פיסת אינפורמציה. הנתונים האלה ינותחו על ידי ווטסון, ויחזרו אליך עם ערך חדש", חוזה הדרי. "מדי יום, תרופות של טבע מגיעות ל- 200 מיליון איש. בעתיד יהיה בכדורים שבב שידווח על נטילתם. הוצאת תרופה מהאריזה תיצור דיווח. אנו משנים באופן מהותי את מערכת היחסים בין המטופל ובין חברת התרופות", אומר סמנכ"ל טבע. במקביל, הוא מדגיש כי "הרופא אינו יוצא מהמשוואה. אם לרופא יהיה מידע על ההתנהגות וצריכת התרופות בזמן אמת – היכולת שלו לקבל אינפורמציה על מה שקרה למטופל בין הביקור הקודם לביקור הנוכחי – תהיה גדולה יותר. הרופא צריך להיות מעורב בחלקים הרלוונטיים ובזמן אמת. התפקיד שלו ישתנה. היכולת שלו להשתמש בזמן תהיה טובה יותר. היכולת שלו לקבל החלטות תהיה הרבה יותר טובה. הרפואה תהיה נגישה גם באזורים שכיום אינם זמינה בה".

תמחור מדוייק יותר של מכשירים פיננסיים
אורן גליקמן, מנהל מחלקת מדעי הנתונים במרכז החדשנות של סיטי בנק בישראל, הציג בכנס המחשוב הקוגניטיבי של יבמ את פעילות עשיית השוק של סיטי – והעבודה המתבצעת במרכז הפיתוח של ענק הפיננסים בישראל. מרכזי המסחר של סיטי מגלגלים טריליוני דולרים ביום, וסוחרים במגוון רחב של מוצרים פיננסיים – ממניות ואג"ח דרך מט"ח ועד חוזים עתידיים. מרכזי מסחר מעסיקים אנשי מכירות פיננסיים, סוחרים, עובדי משרד אחורי. מטרת פעילות הפיתוח בישראל היא ליעל את מכלול התהליכים: מכירות, אוטומטיזציה, וחתירה לצמצום פערי שער בין פעולות קניה למכירה, על מנת לייעל את השוק כולו. לצורך המשימות האלה משתמשים המפתחים בסיטי בכלי עיבוד שפה טבעית והמלצה, ובאלגוריתמים של למידה עמוקה.
בעייה אופיינית אותה הציג גליקמן, נוגעת לאופן התמחור של אג"ח קונצרני שאינו תמיד נסחר באופן רצוף. כאשר השוק השתנה מאז נקבע לאחרונה מחיר לאג"ח המסויים הזה, יש לנבא את השינוי המתבקש בשער בו תיסחר – ולצורך זה נרתמת מערכת קוגניטיבית. זאת, מתחשבת בשינויים שחלו בשוק כולו, בשינויים בשווי המניות של הגוף מנפיק האג"ח, ובהיסטוריה של השוק. בתחום האג"חים מגובי המשכנתאות מנסים בסיטי לקרוא ולעמד יותר ממיליארד רשומות של משכנתאות, על מנת לממש חזון לאוטומטיזציה של תהליכי עשיית שוק.
ד"ר איה סופר: לשפר את המגע האנושי עם הרובוט
ד"ר איה סופר, דירקטור לתחום הניתוח הקוגניטיבי האנליטי במעבדות המחקר של יבמ, הציגה את האופן שבו ערכה מערכת ווטסון את הקדימון לסרט האימה "מורגן". המערכת למדה מתוך מאגר של סרטי אימה מה הופך סרט לסרט אימה – ומה מאפיין את הקדימונים לסרטים כאלה. על בסיס הנתונים האלה, נבחרו המרכיבים השכיחים ביותר, והוצגו המלצות ל- 9 קטעים המתאימים לשיבוץ בקדימון. שמונה מתוך ההמלצות האלה נבחרו על ידי העורך, בתהליך שנמשך יום אחד בלבד – לעומת שבועות הנדרשים בדרך כלל לצורך זה.
"ווטסון חי בענן. זו פלטפורמה שעליה אפשר לבנות יישומים שונים. כוח המחשוב זמין על פי הצורך, לרבות בעזרת שילוב מאיצי וידיאו", ציינה סופר. כך, למשל, אחת החברות המשתמשות במערכת הזאת בנתה בעזרתה מוצר המלצה על קניות אופנה, העוזר בבחירת פריטי לבוש והתאמתם זה לזה ולנסיבות האירוע.
"המגע האנושי האיזון בין הרובוט ובין האנושי עודו דורש התייחסות. אנחנו בוחנים דרכים לתת לבוטים אינטליגנציה רגשית: יכולת דומה לזו שיש לבני אדם, לראות את ההבעה של מי שניצב מולם ולהתאים עצמם. זה יכול להתחיל בטקסט. בזיהוי מילים המבטאות תסכול – ובמתן יכולות תגובה לבוט, אשר ידע גם מתי להעביר את השיחה לטיפול אנושי. לצורך זה, מציע כבר ווטסון פלטפורמה המנתחת טקסט וטון דיבור".
בתחזית לעתיד, מפגינה ד"ר סופר אופטימיות. "אני מאלה שמסתכלים על חצי הכוס המלאה. כל הידע יחד עם היכולות הקוגניטיביות יעזרו לנו לקבל החלטות טובות יותר, להיות בריאים יותר, לחנך את הילדים טוב יותר. השינוי הוא בממשק ביננו ובין המחשב: חונכנו שעלינו להתכתב עם המחשב ולדבר את השפה שלו. אנחנו בתחילה של מהפך שבו אנחנו מדברים עם המחשב, בשפה רגילה. בסופו של דבר זה יוביל לעולם הוויזואלי. אנחנו רוצים שהמחשב יראה את מה שאנחנו רואים, וההתממשקות שלו עם העולם תהיה במתכונת של הראיה שלנו. זה, יחד עם מציאות רבודה, ותקשורת, ישנה את את האופן שבו אנו חיים. כל המידע יונגש לנו בצורה אחרת".
שלוש חברות סטארטאפ שהשתתפו בכנס, הציגו את תוצאות שיתוף הפעולה שלהן עם היחידה לטכנולוגיות גלובאליות של יבמ בישראל, המקדמת מיזמים מקומיים ושיתוף פעולה ביניהם ובין יבמ העולמית. לירון עקביה, מייסד משותף של סיבו, הציג בכנס פלטפורמת ענן המפשטת בניית יישומי IoT, על בסיס היכולות הייחודיות של ווטסון – ועל מנת להתקשר עם הענן של יבמ. בעקבות שיתוף הפעולה עם יבמ, גייסה סיבו 14 מיליון דולר מאוטוסקד כרמל ונצרס ואחרים.
הגה חכם מנטר את ערנות הנהג ומציע תחליף למסך המגע של הסמארטפון
סטארטאפ אחר, רדיומייז, מתמודד עם בעיית השימוש בסמארטפונים בזמן נהיגה – באמצעות כיסוי הגה ההופך כל הגה עליו הוא מורכב למסך מגע, ומונע את הצורך להוריד את היד מן ההגה על מנת לשלוט במסך הסמארטפון. במקביל, יודעת המערכת להפוך את המידע המוצג על גבי המסך – הודעות טקסט, למשל – לדיבור קולי: היא משמיעה את ההודעות המתקבלות, וקולטת הודעות תשובה המוכתבות לה בקול. בנוסף, נבנתה אפליקציית רדיו על פי דרישה המנגישה העדפות מוסיקאליות ותכנים חדשניים, ומערכת המנטרת את רמת העירנות של הנהג, על מנת לזהות סכנת הירדמות על ההגה. המערכת הזאת, תיעזר בווטסון של יבמ כדי נהל שיחה עם הנהג על נושאים המעניינים אותו, על מנת לשמור על ערנותו. תהליך הפיתוח של רדיומייז ארך כשנה, משלב הרעיון עד לפיתוח וייצור המוני – והתבצע בשיתוף פעולה עם יבמ, ועל בסיס הכלים הזמינים בסביבת ענן בלומיקס. בין השאר, משתמשת המערכת בפלטפורמת ווטסון לאינטרנט של הדברים, ביכולות המרת טקסט לדיבור ודיבור לטקסט.
חברת הסטארטאפ Data2life הציגה בכנס כלי אותו פיתחה לניתוח תופעות לוואי של שימוש בתרופות – לצורך המלצה על טיפול יעיל יותר, ומותאם למטופל הספציפי. המערכת בוחנת נתונים מדיווחים המוגשים לרשויות, פוסטים ברשתות חברתיות, רשומות רפואיות, ספרות רפואית, טתביעות ביטוח רפואי. שילוב המידע הזה מאפשר להצביע על בטיחות השימוש בתרופות שונות. זיהוי מהיר יותר של בעיות עשוי להיות בעל משמעות לחיי אדם – ולתוצאות הפיננסיות של החברה המייצרת.
ווטסון משפר את הטיפול בנשים בהריון
רות אליעזר מובילת תחום ה- BI בקופת חולים מאוחדת, הציגה פרויקט מחשוב קוגניטיבי מבוסס ווטסון, שבוצע בקופה בשיתוף גוף השירותים של יבמ Global Business Services, לשיפור הטיפול בנשים בהריון. הפרויקט מתמקד בטרימסטר הראשון של ההיריון, הקובע במידה רבה את עתיד הילד ובריאותו. אנשי הקופה משתמשים בווטסון ובמערכת המבוססות עליו, על מנת לנתח את סיכום הביקור של אישה בהריון כפי שהוא נערך על ידי הרופא, בזמן אמת – ולספק המלצות לשיפור איכות הטיפול של הרופא. "רופאים זה עם קשה, ובשלב הראשון הם לא הבינו את הציון שהם מקבלים מהמערכת, והתנגדו לה. בהמשך, הם ראו בפועל שהמערכת הציגה מקרים בהם החמיצו המלצה או פעולה שראוי היה לעשות – והחלו להאמין במערכת. התחלנו לשפר את איכות הטיפול", אומרת אליעזר.
בשלב הבא של הפעילות, התמקדה קופת חולים לאומית באיתור נשים מעשנות בהריון – גם מבלי שיצהירו על העישון באופן ברור. לצורך זה בוחנת מערכת ווטסון את כל ההיסטוריה של הטיפול הרפואי באישה, מנתחת את כל הטקסטים בסיכומי ביקורים קודמים אצל הרופא ומזהה נשים מעשנות.– ומציגה תוכנית התערבות והמלצה למניעת עישון בהריון.
ביישום אחר, מתקצר ווטסון קבצי PDF של סיכומי אשפוז וביקור בבתי חולים, ומציג המלצות להנחיות שיימסרו על ידי אחות של הקופה. על מנת לייעל את הטיפול בשפעת, בונה המערכת בזמן אמת מפת רחובות ושכונות בהן מתפרצת המחלה. אותה טכנולוגיית מיפוי, שימשה במהלך גל השריפות האחרון להצגת מפת חולים במחלות דרכי הנשימה העלולים להיפגע משאיפת עשן השריפות.
האתגר: להתגבר על השמרנות של הרופא
ד"ר רן בליצר, משירותי בריאות כללית, ציין בכנס כי עולם הרפואה מאופיין ברמה גבוהה של שמרנות, עימה נדרש עתה להתמודד. "הרפואה הקלאסית מבוססת על אינטואיציה של הרופא הבודד ומספר קטן של פריטי מידע עליהם הוא מתבסס. כיום, אנו עוברים למאות ולאלפים של פריטים כאלה. היכולת להתבסס על מכונה סותרת את האינטואיציה של הרופא – ועדיין היא נדרשת על מנת להבטיח טיפול טוב יותר". לפני כחמש שנים, פיתחו בקופת חולים כללית אלגוריתם ראשון מסוגו המאפשר לזהות מראש חולים העלולים לפתח מחלת כיליות חמורה – ולהציע להם טיפול מונע. הטכנולוגיה הוכיחה את עצמה – ועדיין, ד"ר בליצר מתריע כי "הבעייה היא שרופאים לא ממהרים לאמץ כלים חדשים. מעט מדי אנרגיה וחשיבה מוקדשים לאופן שבו מטמיעים ומחנכים את המשתמשים האלה".
לדברי ד"ר מיכל רוזן צבי, מבכירי מעבדות המחקר של יבמ, "לא קל לאנשים לקבל התערבות חיצונית – ולרופאים, לעתים, קשה עוד יותר".
מגייסים חולים למחקרים בתחום הסרטן – על בסיס Big Data
ניר ארז, מחברת TrialIn, הציג בכנס את האופן שבו מאפשרות מערכות קוגניטיביות לשדך ולהתאים ניסויים קליניים בתרופות ובטיפולים חדשים – לחולי סרטן הנזקקים לטיפולים האלה, ועשויים להציל את חייהם. "מחקרים קליניים הם כיום הזדמנות לחולים לקבל את הטיפולים הטובים ביותר שעדיין אינן זמינים. כיום, רק בתחום האימונותרפיה – רפואת הסרטן המבוססת על המערכת החיסונית של הגוף – מנוהלים בעולם 803 מחקרים, מתוכם 43 הפתוחים לחולים בישראל. מושג ה- Big Data רלוונטי בעולם האונקולוגי – בשל האפשרות להשתמש בנתונים האלה על מנת להציע לחולה את המחקר המתאים ביותר לפרופיל המחלה שלו".
גלריית החדשנות, שליוותה את הכנס, כללה הצצה למגוון רחב של כלים ויישומים אפשריים הנשענים על יכולות מחשוב קוגניטיבי. כך, למשל, הוצגו מערכות ערים חכמות המשלבות נתונים ממגוון רחב של חיישנים ומקורות על מנת לייעל את מכלול התשתיות והשירותים לתושבים; מערכת מקיפה לניהול חוויית לקוח ומסע לקוח בריבוי ערוצי קשר עם ספק השירות; פלטפורמת ניתוח אנליטי בענן; כלי עזר לרופאים רדיולוגים המסייע בפיענוח תמונות הדמיה של בדיקות ממוגרפיה, מערכת חיישנים המשולבים בקסדת בטיחות ובמעיל הבטיחות של עובדים במפעלי מתכת החשופים לתנאי סביבה קשים – ומתריעים מפני סיכונים בריאותיים, ומערכת מציאות רבודה המציגה בפני טכנאי המטפל בציוד בשטח את ספרות ההדרכה הנוגעת לפריט בו הוא מביט ברגע נתון, תוך הקרנת נתוני הספרות הזאת ישירות אל עדשות המשקפיים אותם הוא מרכיב, או אספקתם באמצעות סיוע קולי.

 

דילוג לתוכן