צפי לירידה חדה בהשקעות קרנות הון סיכון בחברות בוגרות חממה

43% ממנהלי החממות סבורים כי צריך למנות שר לענייני היי-טק במדינת ישראל
איל ליפשיץ, יו"ר פורום החממות הטכנולוגיות: "ישנה ירידה במספר הרופאים ואנשי האקדמיה שמקימים חברות סטארט-אפ בשל היעדר אופק מימוני. המדינה צריכה להתערב על מנת לסייע ביצירת מקורות מימון לתעשיית הסטארט-אפים."
 
המשבר בענף השקעות הון הסיכון בהיי טק הישראלי הולך ומחמיר, כשחברות בוגרות חממה אינן צפויות לקבל בעתיד הנראה לעין השקעה מקרנות הון הסיכון – שרק לפני שנים ספורות היו הגופים הדומיננטים בהשקעות המשך בחברות אלו. כך עולה מסקר שערכה מחלקת ההיי-טק של פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel עבור פורום החממות הטכנולוגיות, המאגד את משקיעי הסיד המובילים במדינת ישראל. מהסקר, שנערך ברבעון השלישי ובו השתתפו מנהלי החממות הטכנולוגיות בישראל, עולה כי אף לא מנהל חממה אחד צופה כי קרנות הון הסיכון יהיו המשקיעות הדומיננטיות בחברות בוגרת חממה.
 
כפועל יוצא מהירידה בנתח ההשקעות של קרנות הון הסיכון בחברות בוגרות חממה, עולה כי מנהלי החממות צופים שלוואקום שנוצר יכנסו המשקיעים הפרטיים (אנג'לים). 71% ממשתתפי הסקר צופים שהמשקיעים הדומיננטיים מבחינת מספר ההשקעות בחברות בוגרות חממה יהיו אנג'לים, בעוד ש-29% מהם צופים כי המשקיעים הדומיננטיים בחברות אלו יהיו משקיעים זרים ומוסדיים. כאמור, אף לא אחד מהמשתתפים צפה כי מנהלי קרנות ההון סיכון יהיו המשקיעים הדומיננטיים בחברות בוגרות חממה.
 
הסקר בחן גם את חלקם היחסי של המשקיעים בחברות בוגרות חממה החל משנת 2008 וגם כאן המגמה היא ברורה של התחזקות הדומיננטיות של האנג'לים על חשבון קרנות הון הסיכון. על פי נתוני הסקר בשנים 2008 ו- 2009 החלוקה בין המשקיעים היתה שווה יחסית, כשהאנג'לים תפסו 36-37% מההשקעות, הקרנות 31-33% וגורמים אחרים הכוללים משקיעים מוסדיים וזרים עמדו על 31%. בשנים 2010 וברבעון הראשון של 2011 רק 25% מההשקעות בחברות בוגרות חממה הגיעו מקרנות הון סיכון בישראל, כש- 52% ממספר ההשקעות ב- 2010 הגיעה מאנג'לים ו- 23% מגורמים אחרים שאינם קרנות או אנג'לים. ברבעון הראשון של 2011 29% מההשקעות מגיעות מגורמים שאינם אנג'לים או קרנות הון סיכון (עליה של 6% בהשוואה ל- 2010) אך חלקם של האנג'לים במספר ההשקעות בחברות בוגרות חממה הוא עדיין הגדול ביותר עם 46% ממספר ההשקעות.
 
על פי נתוני הסקר, רוב של 71% ממנהלי החממות צופה עלייה בהיקף השקעותיהם של האנג'לים בחברות בוגרות חממה, לעומת 7% שצופים ירידה ו-22% שצופים שלא יהיה שינוי בהיקף ההשקעות של המשקיעים הפרטיים.
67% ממנהלי החממות שהשתתפו בסקר צופים כי היקף האקזיטים של חברות חממה צפוי להישאר ללא שינוי או לרדת, בעוד שרק שליש מהמנהלים צופים עלייה במכירה או הנפקת חברות בוגרות חממה.
 
בנוגע לדרכים שאמורה הממשלה לטפל בנושא המשבר בפיתוח תעשיית ההיי טק הישראלית, סבורים 43% ממנהלי החממות כי יש צורך במינוי שר בממשלה לענייני היי-טק.
 

תרשים 1: מי יהיו המשקיעים הדומיננטיים בחברות בוגרות חממה (מספר השקעות)?
 
 
 
תרשים 2: האם תהיה עלייה או ירידה במספר האקזיטים של חברות בוגרות חממה?

 
איל ליפשיץ, יו"ר פורום החממות הטכנולוגיות, ושותף בקרן פרגרין, אומר כי "לצערנו חברות היי טק צעירות ויזמים בישראל יודעים שקרנות הון הסיכון הולכות וסוגרות את ברזי ההשקעות החדשות. אנחנו נמצאים כבר בתקופה ארוכה של משבר מימון, וחברות מתקשות להמשיך מעבר לשלב הראשוני של החממה. כשל השוק הזה יוצר מצב שבו יזמים מראש כבר מוותרים על הקמת מיזמים חדשים, ומעדיפים להישאר במקום עבודתם הבטוח על פני הקמת פרויקטים חדשים. הדבר בולט בתחומי מדעי החיים כשרופאים וחוקרים מהאקדמיה אינם ממהרים ליזום חברות סטארט-אפ בשל הקושי לצפות אופק מימוני למיזמים בעלי סיכון גבוה. במצב כזה תעשיית ההיי טק הישראלית, שהתברכה בעשור האחרון ביצר יזמות שאין שני לו בעולם, מאבדת את מקור היצירה העיקרי שלה, שבזכותו התקיימה פה תעשייה מובילה.המדינה צריכה להתערב על מנת לסייע ביצירת מקורות מימון לתעשיית הסטארט-אפים".

קרדיט תמונה- יחצ
 
אילנית הלפרין, שותפה ומנהלת תחום ההיי-טק בפאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel, אומרת כי "קרנות הון סיכון אינן מצליחות לגייס קרנות חדשות, ולכן אנחנו רואים שמצבן הרעוע של ההשקעות החדשות במיזמים לא הולך להשתפר בשל היעדר מקורות מימון לתמיכה בחברות בוגרות חממה. היתרון של תעשיית ההיי טק שלנו היא הרוח היזמית, שהולכת ונעלמת לאור הירידה החדה בהיקף ההשקעות החדשות בסטארט אפים. מדובר בסכנה מוחשית לתעשייה, ועל המדינה להיערך עם פתרון מערכתי כולל לכשל השוק".

דילוג לתוכן