פרופ' אייל וינטר: העתקת וולקני לצפון תביא לאובדן אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים של מדינת ישראל

פרופסור אייל וינטר: "אם נאמוד את התרומה של מכון וולקני בכ-8 מיליארד שקלים בשנה, יותר ממחצית תרומה זו עלולה להיפגע עם המעבר לצפון", כך וינטר בחוות דעת כלכלית הפרושה על פני 55 עמודים
"עובדי מכון וולקני היו מעורבים בעשרות פרויקטים שהמיקוד שלהם הינו הדרום והמרכז;פרויקטים אלו והחדשים ייפגעו במיוחד עם המעבר לצפון"
"עלות הבניה עשויה להגיע לכדי 3.3 מיליארד שקלים וזאת מבלי לחשב את עלויות כוח האדם שנאמדות בכ-0.5 מיליארד שקלים נוספים; המקור התקציבי להוצאות אלו הינה ספקולציה בלבד
"מכון וולקני יגסוס במדבר האקדמאי בתחום החקלאות בצפון – התרחיש הסביר בעינינו הינה סגירה כמעט מוחלטת של פעילות מחקרית במתכונתה הנוכחית
"החוקרים במכון, דווקא הטובים והפוריים שביניהם, עלולים לעבור לחו"ל בשל הנחת הבסיס שעבודתם המחקרית לא תוכל להתקיים באופן שהייתה עד היום בשל הפגיעה במחקר החקלאי; עלול להתרחש אפקט דומינו של עזיבת חוקרים"
"דור שלם של המו"פ החקלאי יאבד בהליך המעבר לצפון וכתוצאה מכך יאבד אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים של מדינת ישראל"
הכלכלן, פרופסור אייל וינטר, מבקר בחריפות את היוזמה להעתקת מכון וולקני ומסביר בחוות הדעת הפרושה על פני 55 עמודים, כי "מכון וולקני יגסוס במדבר האקדמאי בתחום החקלאות בצפון והתרחיש הסביר הינה סגירה כמעט מוחלטת של פעילות מחקרית במתכונתה הנוכחית".
הוא מסביר שעם המעבר לצפון תפגע תרומת מכון וולקני לתעשיית החקלאות בדרום: "עובדי מכון וולקני היו מעורבים בעשרות פרויקטים שהמיקוד שלהם הינו הדרום והמרכז. פרויקטים אלו והחדשים ייפגעו במיוחד עם המעבר לצפון. אם נאמוד את התרומה של מכון וולקני בכ-8 מיליארד שקלים בשנה, יותר ממחצית תרומה זו עלולה להיפגע עם המעבר לצפון".
"מעבר לפגיעה החמורה במו"פ החקלאי ובמדינת ישראל, ישנן עלויות ישירות של הבניה והפיתוח של הקמפוס החדש – על פי אומדן ראשוני, עלויות הבניה עשויה להגיע לכדי 3.3 מיליארד שקלים וזאת מבלי להחשיב את עלויות כוח האדם שנאמדות בכ-0.5 מיליארד שקלים. המקור התקציבי האפשרי להוצאות אלו הינו ספקולציה בלבד", קובע וינטר.
וינטר קובע, כי "הניסיון הבינלאומי מהמהלכים דומים שהצטבר עד כה מלמד על פגיעה קשה במו"פ עד כדי סגירתם. המהלך ההפוך, כאשר מוזגו מוסדות מחקר בפריפריה אל תוך האוניברסיטה המתמחה במחקר חקלאי הצליח ובגדול".
ולגבי חשיבות מיקומו של מכון וולקני מציין פרופסור וינטר, כי "מרכז וולקני מהווה חלק אינטגרלי מהאקו-סיסטם המיוחד שנוצר באזור קטן יחסית מבחינה גאוגרפית שמאפשר סינרגיה בין מספר מוסדות העוסקים במו"פ חקלאי ובראשם הפקולטה לחקלאות ומכון וייצמן".
כדי להמחיש את חשיבות האקו סיסטם עליו מדברים החוקרים במכון וולקני, פרופסור אייל וינטר מנה בחוות הדעת את הציוד ושירותי מחקר מדעיים אשר נמצאים מחוץ למכון וולקני במוסדות אקדמאיים סמוכים והגיע לעשרות מקרים מתמשכים שבהם חוקרי מכון וולקני מסתמכים בעבודתם על ציוד ושירותים מדעיים שנמצאים בפקולטה לחקלאות או מכון וייצמן או אוניברסיטאות בסביבה. כמו כן, הוא מונה עשרות שיתופי פעולה בין חוקרים עם מוסדות באזור הדורשים בין היתר פגישות עבודה דחופות וגם הם מסתמכים בין היתר על ציוד ייחודי.
"בעת הקמתם של הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ומכון וויצמן למדע משתנה החלטה משמעותי ביותר לצורך קביעת מיקומם היה קירבה פיזית למכון וולקני. מוסדות אלו הוקמו לצד וולקני בשל הצורך בסינרגיה תשתיתית והן רמת פיתוח ההון האנושי. המיקום של וולקני והקרבה הפיזית למוסדות אקדמאיים ולחברות מסחריות בתחום אפשרה לחוקרי המרכז להתבסס על תשתיות של ציוד מדעי מיוחד ויקר הנמצא במוסדות הסביבה.
"חוקרי מכון וולקני נמצאים בקשר מתמיד עם האוניברסיטאות כאשר כשליש מחוקריו מלמדים באופן פעיל באוניברסיטאות במרכז – רובם בפקולטה לחקלאות. בהתאם לנתונים של קרן BARD היוקרתית המוסדות שנמצאים בסביבת מרכז וולקני, על פני 35 שנות פעילותה של הקרן, זכו ב-85% מתקציב מענקי המחקר שחולקו על ידי הקרן. כלומר, האזור מלכד מסה קריטית של חוקרים איכותיים בתחום.
"אחד הגורמים המגבילים את הפעילות המחקרית בצפון הוא המחסור בסטודנטים לתארים מתקדמים. אין בצפון אוניברסיטת מחקר בתחום מדעי החיים או החקלאות שיכולה לשמש כעוגן למשיכת תלמידי מחקר. במכללת תל חי לא מתקיימים כיום וקורסים הקשורים לכלל תחומי התוכן המחקריים המתבצעים במרכז וולקני, בוודאי שלא לתארים מתקדמים במדעי החיים והחקלאות, למעט תזונה…זו טעות להניח עצם העתקה של וולקני לצפון תאפשר להחיות את המגמה הזו מכיוון שחוקרי מכון וולקני מלמדים כ-60 קורסים בפקולטה לחקלאות, בעיקר לתארים מתקדמים בקורסים חד או דו שנתיים. כלומר, לחוקרי מכון וולקני לבדם לא יכולים לקיים פקולטה לחקלאות כפי שזו מתקיימת ברחובות.
"בנוסף חוקרי מכון וולקני לא ילמדו במוסדות הקיימים שם בהינתן הבסיס האקדמאי הקיים כי התמריץ היחידי לחוקרי וולקני להרצות הוא הגישה לתלמידי מחקר וחשיפתם למחקר הנערך בוולקני. וכפי שצויין, במכון וולקני עובדים כ-300 (!) סטודנטים ומהווים כוח עבודה לא מבוטל של מכון המחקר.
"להבנתנו ללא הקמה של פקולטה לחקלאות בצפון מעטים סיכויי ההישרדות של מכון וולקני בחבל ארץ זה. ספק אם תוקם פקולטה לחקלאות בצפון וספק אם מדינת ישראל זקוקה לפקולטה נוספת בתחום זה. ובכל מקרה גם כוונות טובות בתחום זה ידרשו שנים רבות למימושם – הרבה מעבר לזמן הדרוש לגסיסתו של מכון וולקני במדבר האקדמאי בתחום החקלאות בצפון".
כך, מסכם וינטר, את הפגיעה האפשרית באקו-סיסטם ששורר באזור: "הפגיעה, הבלתי ניתנת לשחזור, באקוסיסטם המחקר שנוצר והמו"פ החקלאי כתוצאה מכך; המעבר לגליל ייפגע באופן חמור באקוסיסטם הקיים, ייפגע בפרויקטים משותפים בחוזים הקיימים עם חברות ומוסדות; תהיה פגיעה בכל הפרויקטים בהם חוקרי המרכז משתמשים בתשתיות הקיימות מחוץ לוולקני.
פגיעה נוספת לפי וינטר הינה הפגיעה הקריטית בהון האנושי שהוא הוא מהווה את היסודות של המחקר החקלאי במדינת ישראל: " החוקרים במכון, דווקא הטובים והפוריים שביניהם, עלולים לעבור לחו"ל בשל הנחת הבסיס שעבודתם המחקרית לא תוכל להתקיים באופן שהייתה עד היום בשל הפגיעה במחקר החקלאי… המעמד המוביל של וולקני בתחום המחקר החקלאי בעולם יאפשר לטובי חוקרי המכון למצוא בקלות אלטרנטיבות תעסוקה אטרקטיביות. עלול להתרחש אפקט דומינו של עזיבת חוקרים".
"גם תלמידי המחקר הזקוקים לעוגן המחקרי באיזור ואשר מהווים כעת כוח עבודה חשוב…לא יתמודדו עם המעבר ויבחרו לעזוב. …הטענה על הקמת מרכז אוניברסיטאי נוסף בצפון בטווח הזמן הנדרש לשמר את איכות המו"פ היא הנחה אופטימית, בלשון המעטה.
"תהליכים אלו דורשים זמן ועלולים להיעצר בשל מכשולים רבים. בכל מקרה, בהערכה זהירה, אנחנו סבורים כי דור שלם של המו"פ החקלאי יאבד בהליך המעבר לצפון וכתוצאה מכך יאבד אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים של מדינת ישראל.
"בטווח הארוך הפגיעה עלולה להביא לגסיסה למעשה של מו"פ חקלאי הציבורי בישראל במתכונתו הנוכחית ובניה של משהו שונה, בראיה צרה יותר לכיוון צפון הארץ תוך הפקרת הדרום החקלאי.
כרבע מסך מצבת העובדים בוולקני (184 עובדים) הינם עובדי מחקר כאשר הגיל החציוני של קבוצת עובדים זו הינו 57 והגיל הממוצע הוא 54.4. יצוין, כי הגיל, במקרה זה, אינו מכשול לפרודוקטיביות המחקרית, ההיפך הוא הנכון. נתון זה משקף את ממוצע הגיל של קליטת חוקרים חדשים למרכז, העומד כעת על 38, (לאחר סיום פוסט דוקטורט בחו"ל, לפחות אחד). לאחר הקליטה לוקח לחוקר כ-15-20 שנים להתפתח ולהפוך למוביל מומחה בתחומו. תהליך זה מלווה בחניכה צמודה ורציפה של עובדי המרכז הוותיקים (הגמלאים). בנוסף לעובדי המחקר פועלים בוולקני כ-310 סטודנטים לתארים מתקדמים (מתוכם 250 מהאוניברסיטאות והסביבה והשאר מחו"ל).
וינטר מתייחס גם לחוות הדעת הכלכלית שהוכנה על ידי חברת פארטו שכימתה רק את התועלות מהמעבר לצפון מבלי התחשבות בנזק הכלכלי: "החישוב שנערך במסגרת עבודה של חברת פארטו מציג אומדני הכנסות לצפון (הבעייתיים בפני עצמם) אך כלל אינו מתייחס לפגיעה בוולקני ובפגיעה בחקלאות באיזורים גיאוגרפיים אחרים. כך, חישוב זה אינו מלמדנו הרבה על הסוגיה שלפנינו".
מכון וולקני – חוות דעת פרופסור וינטר:
"כיום בישראל קיימות תשתיות מתקדמות ומרשימות של מחקר ופיתוח בתחום החקלאות, תשתיות אלו הן בין המובילות ברמה העולמית. למעמד זה ישנם השפעות כלכליות משמעותיות, כמו גם Spillover על מדיניות חוץ וביטחון, ערך תדמיתי רב ותרומה למעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל…"
"הפעילות המחקרית של המכון זוכה להכרה בינלאומית: וולקני מצליח להתברג לאחד המקומות המובילים בעולם כמרכז מחקר בתחום החקלאות – במדד כתב העת הטוב ביותר נמצא המכון במקום ה-9 מבין 47 מוסדות העוסקים במחקר חקלאי בעולם. ישראל הינה מופת למצוינות ושם עולמי בחקלאות בזכות המו"פ החקלאי. בהתאם ל-agritech investing report שפורסם בפברואר 2016 מדינת ישראל הייתה במקום השני בגיוסי אגריטק בשנת 2015 תוך גיוס של יותר מחצי מיליארד דולר בשנה זו. ישראל גם טיפסה למקום השלישי במדד יכולת החדשנות העולמי באגריטק ומקום השלישי בעולם במדד מוסדות המחקריים הטובים בעולם".
"תרומתו של המכון מסתכמת בתרומה ישירה של פיתוחי החוקרים – כ-5 מיליארד שקלים בשנה ותרומה עקיפה של מו"פ וולקני כ-3 מיליארדי שקלים בשנה."

דילוג לתוכן