עידו שדה-מן מייסד Saga Foundation בכנס המכון הבינלאומי לשיח מנהיגות אסטרטגי

"איך אני מחליט אם פרויקט בלוקצ'יין הוא מתאיםלהשקעה? הקריטריון שלי הוא מי לוקח את ההחלטה לגבי ממשל ולגבי שינוי חוזה. אבל אם ההחלטות מתקבלות בדרך ריכוזית, אז בלוקצ'יין זה רק באזז. אם ההחלטה היא של הרוב, של הקונצזוס, יש עתיד לבלוקציין".

שלי הוד מויאל מייסדת שותפה ומנכ"לית קרן ההון סיכון iAngels:

"כשהקמנו פלטפורמת הון סיכון ייחודית להשקעות בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, זיהינו טכנולוגיות בלוקצ'יין שמביאות סוג של דמוקרטיות. אחד הדברים היפים, זה שזה משאיר את המנהיג תמיד באיזון, כי אם אתה לא מרוצה מהמנהיג שלך, אתה יכול להחליף אותו. ראינו קהילות כמו ביטקוין ואיתיריום שמחליטות לעזוב את הטכנולוגיה ולפתוח קהילות משלהם".

היזם דובב גולדשטיין:

השלב הראשון של בלוקצ'יין היה אנרכיסטי, אבל אנחנו רואים איך השלב הבא יהיה אימוץ של ארגונים בינלאומיים שכבר היום עושים צעדים ראשונים. בשנה הבאה לדעתי נראה יותר ויותר פרויקטים של שיתופי פעולה עם בנקים, חברות מימון וכו' – ארגונים שיכולים להרוויח המון משיתוף הפעולה

שלי הוד-מויאל מייסדת שותפה ומנכ"לית קרן ההון סיכון iAngels, אגדה נמרי מייסדת שותפה של קרן ההון סיכון iAngels, עידו שדה מן מייסד Saga Foundation , גל לנדאו יערה מנכ"לית הבורסה לשעבר, היזם דובב גולדשטיין, דני בראון וולף מנהלת שיווק אסטרטגיה של Orbs, עו"ד אדריאן דניאלס שותן במשרד יגאל ארנון ושות' ורו"ח צביקה גרוס מנהל תחום שירותי חשבות ומיקור חוץ ב-BDO Israel דיברו לפני זמן קצר בכנס המכון הבינלאומי לשיח מנהיגות אסטרטגי שייסד הפילנתרופ היהודי-אוסטרלי אלברט דדון, במסגרת פאנל ביטקוין – מטבע העתיד או הונאה?

עידו שדה מן מייסד Saga Foundation: "ביטקוין הוא תשובה למשבר הכלכלי שהתחיל לפני כעשור כמשבר אמון במערכת הפיננסית, והרציונל היה שאם אני רוצה להעביר כסף למישהו אחר – אני לא צריך להיות נתון לצנזורה, ולא חייב להשתמש במתווכים.  כמו שכיום אם אני בעלים של קובץ – אני יכול להפיץ אותו לאן שאני רוצה – אבל אני לא יכול להפיץ 10 דולר לכל החדר מבלי לאבד ערך. אז בלוקצ'יין הגיע כמענה – השאת ערך בתוך הרשת. כל משתמש מחזיק בעצם עותק של ה"מאזנים", מאגר המידע".

"אז למה אנחנו צריכים מטבעות שלא נשלטים על ידי שלטון מרכזי?  התשובה הראשונה היא עמידות. אני לא הייתי נכנס לניתוח בבית חולים שמחובר רק לרשת חשמל אחת ואין גנרטור חירום. אבל במאה השנים האחרונות זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו צריכים מנגנונים שיודעים לפצות על מנגנונים אחרים שנכשלים".

דני בראון וולף, מנהלת שיווק ואסטרטגיה של ORBS התייחסה להזדמנויות הנוספות שמייצר הבלוקצ'יין: "אנחנו רואים פתאום כלי שמאפשר למשל לחברי פרלמנט להיות ניתנים לוויתור אם הם לא נותנים ערך מוסף למצביעים. אם המצביע יכול להצביע בעצמו (מה שקורה בבלוקצ'יין בעצם), חברי הפרלמנט צריכים לתת ערך מוסף".

שלי הוד מויאל מייסדת שותפה ומנכ"לית קרן ההון סיכון iAngels: "כשהקמנו פלטפורמת הון סיכון ייחודית להשקעות בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, זיהינו טכנולוגיות בלוקצ'יין שמביאות סוג של דמוקרטיות. מערכת בה נבחרים אנשים שמייצגים את הפרט בתוך הקונצנזוס. אחד הדברים היפים, זה שזה משאיר את המנהיג תמיד באיזון, כי אם אתה לא מרוצה מהמנהיג שלך, אתה יכול להחליף אותו. ראינו קהילות כמו ביטקוין ואיתיריום שמחליטות לעזוב את הטכנולוגיה ולפתוח קהילות משלהם".

היזם דובב גולדשטיין התייחס לאבולוציה שעובר התחום. "אם נסתכל על האבולוציה של בלוקצ'יין וקריפטו ממעוף הציפור, נראה שבכל טכנולוגיה בהתחלה יש אלמנטים של הרסנות. תמיד בהתחלה ישנו אויב (הרשויות, חברות ותיקות) ובהמשך מגיע שלב שבו הטכנולוגיה מביאה ערך מוסף וכל הצדדים מרגישים שהם מרוויחים ואז גם שאר השחקנים יכולים ליישם את הטכנולוגיה. בצורה מסוימת, השלב הראשון של בלוקצ'יין היה אנרכיסטי, אבל אנחנו רואים איך השלב הבא יהיה אימוץ של ארגונים בינלאומיים שכבר היום עושים צעדים ראשונים. בשנה הבאה לדעתי נראה יותר ויותר פרויקטים של שיתופי פעולה עם בנקים, חברות מימון וכו' – ארגונים שיכולים להרוויח המון משיתוף הפעולה. דמיינו עולם שבו לחברות הפיתוח היה מאגר מידע שהיה פתוח לגמרי לציבור? סביר שכולנו היינו סומכים על ארגון כזה. אם היינו יודעים להביא את ההבטחה הזו לאחד מהמוסדות הפיננסיים, בשלב הבא של האבולציה נראה שיתופי פעולה בין הבלוקציין למוסדות האלו".

גל  לנדאו יערי מנכ"לית הבורסה לשעבר וחוקרת באוניברסיטת חיפה מוסיפה בהקשר זה, "בלוקצ'יין זה כבר לא נישה. לדעתי ליזמים ומשקיעים, הבלוקצ'יין זה לא רק שיטה לגייס כספים – ICO זה השיטה החדשה להוון דברים דמוקרטיים. למרות שבלוקציין קיימת כבר עשור, ico הגיעה בעיקר ב 2016. מאז הגיוסים הראשונים, בחמש שנים הראשונות, התעשייה גייסה כ 21 מיליארד דולר – זה כבר לא נישה".

שדה מן מתייחס גם הוא לנושא הרגולציה והשינויים בתחום ומסביר כי "יש כבר בתוך החוק דרכים להקל על הדרך לעבוד בזה. וזה מה שהרגולטורים ברחבי העולם עושים, מנסים להבין כי הם יודעים שכל הדברים האלו בדרך אליהם, והם מנסים למצוא דרך שכולם ישקיעו ועדיין יהיו איזשהם בטחונות. ברגע שעברנו את המחסום הזה ויש רגולציות מתאימות וחברות לא חוששות – אז אנחנו פתוחים לעולם חדש של נכסים דיגיטליים. אנחנו כבר רואים חברות נדלן גדולות לוקחות בניינים ומנפיקות טוקנס ובעצם לוקחות נכס פשוט והופכות אותו לדיגיטליות. זה העידן החדש"

דני בראון וולף מנהלת שיווק אסטרטגיה של Orbs חברה בתחום הבלוקצ'יין מתייחסת לסוגיית האמון שפותר הבלוקצ'יין. "יש סיבה למה אנחנו לא סומכים על הבנקים, לא ידענו במשבר 2008 ולא יודעים היום. אבל בבלוקצ'יין אתה רואה את הסיכון הספציפי ואת ראוה את הנכס הספציפי, אתה לא צריך סוכנות דירוג ניו יורקית שתדרג את הנכס, אתה רואה הכול בעצמך".

עו"ד אדריאן דניאלס שותף במשרד יגאל ארנון ושות' מרגיע את ההתלהבות: "הסטטיסטיקות מראות שכחצי מיליארד דולר אבדו למשקיעים בקריפטו בשנה האחרונה. כרגע, אנחנו ממש בתחילת המהפכה – אנחנו נראה את הטרנדים זזים, ונראה האטה והתעניינות של הרגולטורים השונים, אבל בסוף היום – אנחנו עדיין בשלב הינקות. הכל חייב להיות תחת רגולציה מסוימת. אנחנו רוצים ליצור איזון עם הרשויות המרכזיות שיוכלו לוודא שאנשים שייתנו לך כסף וייקחו ממך לא ילבינו כספי טרור, למשל. אז אני רוצה קצת להרגיע את ההתלהבות – כן זה גדול, אבל המון אנשים נפגעו וצריכים להיות זהירים".

יזם המכון והפילנתרופ היהודי-אוסטרלי אלברט דדון: "אני שומע אתכם אומרים שביטקוין שווה אלפי דולרים, אבל זה נע ונד במהירות. אז נניח שהיו כמה אנשים שקנו ב-20,000, הם הפסידו חצי מכספם. במילים אחרות, ברגע שרואים נפילות זה חוזר להיות ברמת סיכון בדיוק כמו השקעות רגילות".

לנדאו-יערי מתייחסת לטענות על "בועתיות": "כולם מדברים על בועות – וכולם מדברים על קריפטו כבועה, אבל זו תהיה הבועה המעניינת בויתר שראינו – היא לא ממומנת בשום צורה על ידי הבנקים ורק על ידי האנשים עצמם. כשאנחנו מסתכלים על בועות ומשברים אנחנו רואים שכולם היו ממומנים על ידי הבנקים. מבחינת השוק לדעתי השוק מגיע בחצי שנה האחרונה לנורמליזציה, רואים קרנות נכנסות, ההייפ מתחיל להיגמר, חברות ענק כמו מיקרוסופט נכנסות, נאסדק בונה קריפטו-בורסה, פתרונות פוסט טריידינג, הבורסה בפרנקפורט נכנסה לזה – כל אלו מעידים על שוק שנכנס לנורמליזציה. התעשייה בונה דברים יפים ונראה שההייפ מתחיל להירגע".

שדה-מן מסכם נותן טיפים להשקעה נכונה: "זה הזכיר לנו המון דברים שהמדינה יכולה הייתה לעשות, וכעת אנחנו רואים שגם המגזר הפרטי וארגונים יכולים לעשות לבד: כסף, סחורות וכו'. אז אם אני צריך להסביר איך אני מחליט אם פרויקט בלוקצ'יין הוא מתאים? הקריטריון שלי הוא מי לוקח את ההחלטה לגבי ממשל ולגבי שינוי חוזה. אבל אם ההחלטות מתקבלות בדרך ריכוזית, אז בלוקצ'יין זה רק באזז. אם ההחלטה היא של הרוב, של הקונצזוס, יש עתיד לבלוקציין".

הוד-מויאל סיכמה: "אם חושבים על החברה ועל אופן התקשורת לאורך השנים, זה תמיד היה דרך מוסדות ממשל ובנקים. תמיד כשרציתי להעביר כסף, הייתי צריכה לעבור דרך מתווך. ולאורך השנים אחד הנושאים שעלו זה שזה כמו קופסה שחורה – כמה עמלות לוקחים? מה עושים עם המידע שלנו? מה יקרה אם יום אחד ייכשלו, כמו ב-2008? עם התפתחות הטכנולוגיה יצרנו שווקים טכנולוגיים כמו אובר ו-ווייז, ויכולנו להעביר דברים בקלות יותר. אני מרגישה יותר בנוח להיכנס לרכב של זר דרך אובר, אני סומכת על זה. לפני כמה שנים לא היינו עושים את זה. והשלב הבא – אם נסתכל מה קורה לחברה ולדורות, אנחנו יוצרים והדורות החדשים מחפשים מוצרים שיכילו יותר ערך, הוגנות ושקיפות. כמו השווקים הדיגיטליים הם הרבה יותר נגישים, שקופים. עם בלוקציין אנחנו יוצרים שיטות ממשל שלא צריכות להיות נמשלות – לא צריך חברה באמצע שתמשוך ערך כדי להצדיק את עצמה. זה יותר דומה לוויקיפדיה  – איך שאנשים תורמים ידע יחד".

בראון-וולף התייחסה לאחת הדרכים ליישם את הטכנולוגיה הזו בשטח: "אולי נוכל בעזה לעזור באופן ישיר לאזרחים באמצעות טכנולוגיות בלוקצ'יין? חשוב להבין שיש מתווכים שצריך לוותר עליהם, וזה פתרון שעוזר להתקדם כדי לוודא שבסוף האנשים בקצה מקבלים את הסיוע המגיע להם".

כנס המכון הבינלאומי לשיח מנהיגות ואסטרטגי מתקיים בישראל זו השנה העשירית ביוזמת היזם והפילנתרופ היהודי – אוסטרלי אלברט דדון אשר מקדיש את חייו לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם. הכנס נועד לייצר שיח אסטרטגי בין בכירים ולהשפיע על מקבלי החלטות במגוון התחומים – עסקים, ממשל, תקשורת ובטחון, תוך חיזוק כוחה האסטרטגי של מדינת ישראל מול בנות בריתה: ארה"ב, אוסטרליה ואנגליה. בין המשתתפים ראשי מדינות, חברי פרלמנט, זוכי פרס נובל ואנשי תקשורת, ביניהם ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר טוני אבוט, יו"ר ידידי ישראל בבית הלורדים ומי ששירתה בשב״כ הבריטי הדוכסית מטה רמזי, שר ההגנה והתעשיות הצבאיות האוסטרלי כריסטופר פיין, לורד דיוויד טרימבל – זוכה פרס נובל לשלום ולשעבר ראש צוות המו"מ בין הממשל הבריטי לאירלנד ומשקיף חיצוני בחקירת אירוע המרמרה ובכירים נוספים שידונו בטרור העולמי אחרי עידן דאע"ש, ביטול הסכם הגרעין עם איראן וההגירה הבלתי חוקית לדמוקרטיות ברחבי העולם.

דילוג לתוכן