עדי סופר תאני מנכל"ית פייסבוק ישראל: "בעוד 10 שנים חלק גדול מהחברות שאנחנו מכירים לא יהיו קיימות"

אליזבת קוגן מנהלת חדשנות ומו"פ בטבע:
"בעתיד יהיה שתל בגוף שישלט על ידי מכשיר הסמארטפון ושיפריש את התרופה"

כך אמרה במושב תפיסות עולם משנות חיים שנערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים

במושב "תפיסות עולם משנות חיים" שנערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס ציינה עדי סופר-תאני מנכל"ית פייסוק כי רובנו עובדים בחברות שתוך עשר שנים לא יהיו פה יותר. הטכנולוגיה הסירה את חסמי הכניסה ומאפשרת לעסק קטן להיכנס למגרש של השחקנים הגדולים ולנצח בו. החברות הרזות הופכות להיות החברות הגדולות הבאות. וואטסאפ עם 50 עובדים היו לה 450 מיליון משתמשים כשקנו אותם. יש כאלה שלא פה ושלא השכילו להשתנות. בעיקר החברות הגדולות והאיטיות כדוגמת קודאק, נוקיה, בלוק באסטר ואחרות. התחרות היא לאו דווקא המתחרה הישיר שעליו חושבים מיד אלא אלה שעכשיו מפתחים בגראז' ברחובות את "הדבר הבא" שישנה את עולם התוכן שלהם לגמרי. מה שגט טקסי למשל שעשו לחברות המוניות. השאלה מי בעולם העסקי של היום ישרוד. האם המהיר ביותר ? זה שמבין הזדמנויות? זה שזז הכי מהר?

לחברה קטנה יש המון יתרון אבל כשהיא מצליחה היא הופכת לגדולה ומסורבלת.
אם מייצרים תרבות ארגונית שנותנת לעובדים קול אמיתי ולהביע את דעתם ניתן להצליח ולא להפוך לחברות שיעלמו מהעולם.

פייסבוק מגייסת עובדים דעתניים ושיודעים להקשיב. השאלה איך עושים את זה עם אלפי עובדים? קודם כל יושבים רק באופן ספייס כולל צוקרברג. כל הזמן מתנהל דיאלוג ושיח דעתני וקשה. כל יום שישי צוקרברג מקיים סשן של שאלות ותשובות עם העובדים למשך שעה כי הוא מקווה שמישהו ישאל שאלה קשה שאין לו תשובה עליה.
אליזבת קוגן מנהלת חדשנות ומו"פ בטבע שהשתתפה במושב ציינה כי ממוצע שימוש בתרופות של אדם בן 65 הוא 5 טבליות ביום. 25% מהם לוקחים 10 טבליות ביום. והמספרים רק גדלים. האם העולם של מחר יראה ככה?
בעתיד טוענת קוגן, יהיה שתל בגוף שישלט על ידי מכשיר הסמארטפון שיפריש את התרופה ובנוסף נוכל להדפיס את התרופות עם מרכיבים שונים ומשקל נכון לכל חולה בנפרד. אנשים לא מגיבים בצורה דומה לתרופות שנותנים להם אבל קשה לחזות זאת. בעתיד נוכל לחזות זאת.

אלו דברים שיקרו תוך עשר או עשרים שנה. לטבע זה כיוון אסטרטגי. כמו למשל זריקה שמזריקים כל יום להפוך אותה לזריקה של פעם ב- 3 חודשים. מדובר בחדשנות טכנולוגית בעולם התרופות. טבע רכשה חברה בתחום שתלים בגוף שמפרישים תרופה כיוון שהיא מחויבת לחדשנות סביב החולה. הטכנולוגיה היא לא מטרה אלא אמצעי לשרת את החולה.

סיון יערי, מייסדת ומנכל"ית אינוביישן אפריקה זכתה על פעילותה בפרס האו"ם לחדשנות ציינה כי העמותה שהקימה לחיבור כפרים באפריקה למים וחשמל באמצעות טכנולוגיה ישראלית ואנרגיה סולארית כבר פועלת ב- 7 מדינות וב- 120 כפרים. "עזרנו ל- 750 אלף אנשים. לרוב אפריקה אין חשמל. בכל כפר אנו שמים כ – 8 ברזים וטפטפות של נטפים שעוזרות במקביל למים לשתיה לגדל חקלאות. החשמל מאפשר טיפול תרופתי והבאת רופא לכפר כיוון שיש עכשיו גם אפשרות לקרר את התרופות שקוגדם לא היו בנמצא. מייד אחרי ההתקנה נותנים לילדים חיסונים. החשמל עוזר גם בלימודים ומאפשר ללמוד. בבתי הספר הקימו עסק להטענת הסלולרי של התושבים והכסף הולך לתחזוקה. יש לנו מערכת בקרה שמנטרת כל שאיבה וכל צריכת חשמל מרחוק. כל הפעילות נעשת על ידי צעירים ישראלים ששהמטרה לשפר את תדמית ישראל בעולם.

אורי בן פורת, סמנכל קיימות קבוצת שיכון ובינוי. ציין כי שוק התשתיות והנדלן הוא שוק ללא שינויים כמעט. שוק מסורתי. הבית של ההורים והסבים שלנו דומה לבית שלנו. עדיין באתרי בניה מסתובבים עם ניירות.
שיכון ובינוי בונים כבר שמונה שנים בתקן אמריקאי של בניה ירוקה. הפרויקטים הכי גדולים והכי מורכבים. אבל לא כל החכמה נמצאת בשיכוין ובינוי ולכן האתגר לשלב בין הרעיונות שבחוץ לבין מה שקיים אצלנו. לפני חודש השקנו את בילדאפ. תכנית חדשנות ליזמים, סטונדטים וכל מי שחושבשיש לו רעיון איך הוא רואה את העתיד של הבניה ולקדם את ענף הבניה למאה ה 21.
ד"ר רועי צזנה שלח נציג מיוחד ״רובוט״ שמורכב מסוג של סגווי עם רמקול ומצלמה. לבוש עם חליפה ועניבה ומסתובב על הבמה בשליטה מרחוק. צזנה הוא חוקר עמית בסדנת יובל נאמן והוא מומחה לננו טכנולוגיה. טוען כי יותר ויותר עובדים ב"בולשיט ג׳ובס". במקום 50 שעות בשבוע עובדים 15 שעות. השימוש ההולך והגובר במחשבים ורובוטים מביא לעליה גדולה בפרודקטיביות כאשר מצד שני הצורך בעובדים הולך ויורד. מה שגורם לעשירים להפוך ליותר עשירים כי הם שולטים בטכנולוגיות.

ישראל אייבי, סמנכ"ל בכיר לקוחות עסקיים פלאפון, בישראל יש כחצי מיליון עסקים בישראל 95% מהם עד 30 עובדים. 50 אלף עסקים נפתחים בשנה ו- 40 אלף נסגרים.
עסקים קטנים נתקעים באמצע בין הארגונים הגדולים שיכולים לעשות שינוי ללבין הדור הנוכחי של הלקוחות שרוצים שירות כאן ועכשיו עם מקצועיות ומקצוענות.

פרופסור שולמית לבנבגר חוקרת בפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומכון ראסל ברי לננו מדעים וננו טכנולוגיה בטכניון מתמחה בהנדסת רקמות מציינת כי בעתיד נוכל להשתיל אברים וחלקים שגודלו בצורה מהונדסת. אנו לוקחים תאים על "פיגומים" תלת ממדיים שגדלים ואחרי זה מתכלים ואז משתילים אותם. מדובר בתאי גזע מיוחדים בוגרים מהעור או השיער ובעזרת הכנסה של גנים לוקחים אותם אחורה למצב של תא עוברי. הם יכולים לתת מענה לכל חלק בגוף כי החזרנו אותם למצב העוברי שלהם. וה מתאים לכל חלק כמו לב, עצבים, סחוסים וכל רקמה פגועה. מדובר בשינוי של תפיסה. מדפסות תלת ממדיות יכולות להדפיס תאים עם יכולת התאמת תאים במקום הרצוי להם ולכוון אותם למקומות מסוימים. כמו כן יצירת כלי דם בתוך רקמות מהונדסות. כי בלי רשת כלי דם בתוך הריקמה המהונדסת לא תשרוד. המטרה בעתיד ליצור ולייצר אבר פעיל.

 

דילוג לתוכן