סקר חדש מגלה: רק 25% מהחברות באירופה מייחסות לבינה מלאכותית חשיבות אסטרטגית ורק ל- 11% אחוזים מחברות אלו יש כיום אסטרטגיית בינה מלאכותית

הסקר נערך על ידי חברת האנליסטים PAC בשיתוף עם חברת המחשוב פוג'יטסו

בקרב כ-240 חברות באירופה ממגזרי הרכב, הייצור והקמעונאות

 

–          ממצאי סקר חדש מעידים על הבנה ברורה של היתרונות הפונקציונליים של בינה מלאכותית במקביל לאימוץ נרחב ומהיר.

–          למרות עובדות אלה, רק 25 אחוזים מהחברות האירופית שנשאלו מתייחסות לבינה מלאכותית כבעלת חשיבות אסטרטגית. רק ל-11 אחוזים מחברות אלו יש כיום אסטרטגיית בינה מלאכותית.

–          מעורבות ההנהלה הבכירה ביישום בינה מלאכותית גבוהה, אבל עדיין אינה מיתרגמת ליוזמות אסטרטגיות נרחבות. לפיכך, חברות מסתכנות בהחמצת יתרונות אסטרטגיים.

–          חברות ייצור במיוחד מכירות ביתרונות העיקריים של בינה מלאכותית, המציעים פוטנציאל לתחזוקה פרדיקטיבית שתוביל לתפעול חלק יותר, יכולת משופרת להתאמת הייצור ולהתייעלות הנוסעת ממיכון

 

מימוש היתרונות העסקיים הפוטנציאליים העצומים של בינה מלאכותית באירופה מתעכב עקב היעדר מיקוד אסטרטגי. כתוצאה מכך, חברות עלולות להחמיץ את ההזדמנות להשתמש בבינה מלאכותית כדי לחולל מהפך בעסקיהן, כך חושף סקר חדש של חברת האנליסטים Pierre Audoin Consultants (PAC) שנערך בשיתוף עם חברת המיחשוב פוג'יטסו, שפורסם היום full report. הממצאים מבוססים על הדו"ח המלא, המדגיש את היתרונות של שימוש בבינה מלאכותית לחידוש תהליכים המונעים על-ידי יישומים עסקיים, ומהווה מדריך שימושי למנהלים.

 

הסקר, שנועד "למדוד את הדופק" בקרב מקבלי החלטות בכירים בתחומי העסקים וטכנולוגיית המידע, השתתפו כ-240 חברות באירופה ממגזרי הרכב, הייצור והקמעונאות. מהסקר עולה כי היעדר המיקוד האסטרטגי לפרויקטי בינה מלאכותית קיים חרף הבנה ברורה של היתרונות שהיא מספקת ברמה הפונקציונלית ולמרות האימוץ הגובר ומעורבותם הנרחבת של מנהלים בכירים בתכנון אימוץ הטכנולוגיה. למרות זאת, רק אחת מכל ארבע חברות שהשיבו לסקר מתייחסת לבינה מלאכותית כבעלת חשיבות אסטרטגית ורק 11 אחוזים מהחברות גיבשו אסטרטגיית בינה מלאכותית.

 

חברות הייצור שנסקרו מאמינות שהפוטנציאל הגדול ביותר של בינה מלאכותית הוא תחזוקה פרדיקטיבית. יתרון זה דורג כ"ערך גבוה" על-ידי 75 אחוזים מהמשיבים. הדו"ח מייחס זאת לחשיבות של ייצור או אספקה במועד של מוצרים שהוזמנו לניהול חלק של רצפת הייצור, כאשר התחזיות מתבססות על ניתוח ושימוש באלגוריתמים של נתוני ההרצה של המכונות. היכולות להגביר את ההתאמה של תהליכי הייצור למוצרים חדשים דורגה אף היא כבעלת ערך רב (70 אחוזים מהמדגם הרלוונטי) ושיפור יעילות הייצור באמצעות מיכון הייצור בעזרת בינה מלאכותית דורג כבעל ערך גבוה על-ידי 60 אחוזים מהמשיבים.

 

מרבית המשיבים היו תמימי דעים לגבי ערכה של בינה מלאכותית בהבנה טובה יותר של הלקוחות עבור אנשי המכירות והשיווק, איתור ומניעת תרמיות בכספים וחשבונות, מיכון תכנון שרשרת האספקה וניהול שרשרת האספקה, שיפורים באבטחת הסייבר של המחשוב ושיפור התחזוקה הפרדיקטיבית במחלקות הייצור.

 

מלבד סוגיות ציות ומשפט, הגורמים העיקריים המעכבים את יישום הבינה המלאכותית הם היעדר זמינות בינה מלאכותית בפתרונות (61 מהמשיבים סבורים שזהו מכשול משמעותי) והיעדר תרבות פנימית או קיומם של תהליכים הבולמים את אימוץ הטכנולוגיה (52 אחוזים). ואולם, ראיות נוספות לביקוש חזק ליישומי בינה מלאכותית ניכרות מהעובדה ששלושה מכל חמישה שהשיבו לסקר מרגישים מתוסכלים מקצב השילוב של בינה מלאכותית בפתרונות מחשוב.

 

רענן ביבר, מנהל פוג'יטסו ישראל, אמר, "נראה שיישום הבינה המלאכותית כיום מונע מצרכים פונקציונליים עם הבנה ברורה של היתרונות שמציעה הטכנולוגיות. יוזמות שונות ננקטות ברחבי אירופה ובישראל, אך מנקודת מבטה של פוג'יטסו, ההיעדר של מסגרת אסטרטגית לבינה מלאכותית מפתיע. הוא מצביע על צורך במעורבותם של המנהלים הבכירים בדיון כדי שניתן יהיה לממש את מלוא הפוטנציאל של טכנולוגיה זו, המשנה את כללי המשחק. אנו מאמינים שחברות שמות יותר מדי דגש היום על אופטימיזציה כתוצאה מהצורך להוכיח שבינה מלאכותית מובילה לתוצאות עסקיות טובות יותר. אי-נקיטה בגישה אסטרטגית, והימנעות משינוי התרבות הפנימית ומשחרור צווארי בקבוק גורמים לחברות להחמיץ הזדמנויות לפריסת אפליקציות שיובילו לשינוי מהותי וישפרו באופן קיצוני את חוויית הלקוח. אפליקציות כאלו יכולות להביא ליצירת פרדיגמה חדשה של הזדמנויות עסקיות נהדרות."

 

כמעט מחצית מהחברות שנסקרו כבר הטמיעו בינה מלאכותית. בשנתיים הקרובות, 70 אחוזים מהחברות יציידו את היישומים העסקיים הקיימים בהן בטכנולוגיית בינה מלאכותית. המוכנות לאמץ את הטכנולוגיה נובעת מראייה ברורה ואחידה של הערך הפונקציונלי שמציעה ההשקעה בבינה מלאכותית. לדוגמה, 80 אחוזים מהמשיבים לסקר צופים להפיק ערך גבוה ממיכון זרמי עבודה שיובילו לצורך נמוך יותר באינטראקציה אנושית. 73 אחוזים סבורים שבדרך זאת ניתן יהיה להשלים תהליכים עסקיים מהר יותר ו-72 אחוזים חוזים יותר המלצות והמלצות טובות יותר לפעולה, כגון תחזוקה פרדיקטיבית ומוצרים ושירותים חדשים.

 

ממצאים נוספים של הסקר כוללים:

כאשר נשאלו לאילו מיומנויות ספקי יישומים עסקיים זקוקים כדי לשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית, הדרישות העיקריות כוללות את חשיבות הבחירה של ספק המבין את פוטנציאל החדשנות של בינה מלאכותית ומסוגל לתת דוגמאות רלוונטיות של תרחישי שימוש.
פחות חברות באיטליה וספרד (17 אחוזים לעומת ממוצע של 22 אחוזים ברחבי אירופה) רואות חשיבות אסטרטגית בבינה מלאכותית, מה שמרמז על חששות גדולים יותר מטכנולוגיה זו בדרום אירופה.
אזור DACH (גרמניה, אוסטריה ושוויץ) מטמיע בינה מלאכותית לאט יותר מאזורים אחרים. רק 10 אחוזים כבר משתמשים בכלים וטכנולוגיות של בינה מלאכותית.
מהצד השני של הקשת, המדינות הנורדיות (דנמרק, שוודיה ופינלנד) מפגינות את ההתלהבות הרבה ביותר מבינה מלאכותית. 17 אחוזים מהחברות שנשאלו כבר גיבשו אסטרטגיית בינה מלאכותית. חברות בבריטניה הן בעלות הסבירות הגבוהה ביותר לייחס חשיבות אסטרטגית לבינה מלאכותית (33 אחוזים לעומת ממוצע של 25 אחוזים ברחבי אירופה)
חברות ייצור צופות שהיתרונות הגדולים ביותר של בינה מלאכותית יהיו צמצום טעויות אנוש (כ-60 אחוזים), צמצום מעורבות אנושית (51 אחוזים) וצמצם תהליכים ידניים (43 אחוזים).
במגזרי השירותים, המסחר והתחבורה יש סיכוי גדול יותר ליישום אסטרטגיית בינה מלאכותית (15 אחוזים) ונכונות גדולה יותר (25 אחוזים) לחפש כישורים ותובנות במגזרים אחרים.

דילוג לתוכן