מייסד chatbot summit יואב בראל: "הכנס הבינלאומי הגדול בעולם, עוזר לבסס את ישראל כמעצמה עולמית בתחום הבוטים לצד הסייבר וטכנולוגיות רבות נוספות"; שי ויניגר מ-Lemonade

"החברות חייבות לחשוב באופן תשתיתי על שימוש בבינה מלאכותית ובבוטים כחלק מרכזי מקווי המוצר הטכנולוגיים שלהן".

כנס לטכנולוגיית הבוטים התקיים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, לאחר הצלחת שני הכנסים הבינלאומיים הקודמים שהביאו למעלה מ-2,500 משתתפים ממעל ל- 55 מדינות. באירוע נערכו הרצאות מגוונות של בכירי התעשייה העולמית, סדנאות מתקדמות, ותחרות סטארט-אפים.

בפתיחת האירוע, דיבר יואב בראל, מייסד הכנס וממובילי הקהילה בישראל, על מצב התעשייה: "ברור לכולם שהשיח על מהפכת הבוטים התחלף בשיח על בלוקצ'יין ודברים נוספים, אך זהו תהליך טבעי של כל מהפכה, שמתחיל בבאז גדול, דועך לתקופה, ולאחר מכן משנה את חייהם של מיליארדי אנשים בכל רחבי העולם. זהו בדיוק התהליך שהתרחש עם האפליקציות לפני עשור, שהייתה טובה יותר ממשק ה-WEB. טכנולוגיית הבוטים מאפשרת לנו לתקשר בצורה נוחה יותר עם עסקים ואישיויות דיגיטאליות, כפי שאנחנו עושים עם עמיתים לעבודה, חברים ובני משפחה".

בהמשך התקיים פאנל בנושא ההשקעות בתחום בהשתתפות דוב מורן, קובי סמברוסקי, ובהנחייתו של המשקיע מייקל פרטיק, שסיפר: "כיום הטכנולוגיה טובה יותר מכפי שהיא הייתה לפני שנתיים. הגאדג'טים של אמזון, גוגל ואפל, הופכים את התעשייה לאטרקטיבית יותר ומוכרת, כאשר לרבים מרחבי העולם יש את המוצרים הללו בבית. להערכתי, אנחנו 3 שנים לפני הפריצה הגדולה". קובי סמבורסקי, התייחס לירידה בשיח בנושא תעשיית הבוטים: "אני לא מתרגש מכך שההתרגשות הראשונית נרגעה. בסופו של דבר, אמנם אני מעודד את הטכנולוגיה אבל עדיין אנחנו צריכים לזכור שכל המטרה היא לענות על צורך. החברות שידעו לענות על הצרכים שלנו כאנשים, יהיו אלו שיצליחו בעתיד". דוב מורן הוסיף: "בראיה אחורה, הסמארטפון הראשון הופיע הרבה שנים לפני המכשיר שאנחנו מכירים היום. בהשוואה לתעשיית הבוטים, אנחנו נמצאים בערך בשנת 2000 כי כרגע אנחנו עדיין מרגישים שאנחנו מדברים עם מכונה, אבל בעתיד אנחנו נוכל ממש להרגיש שאנחנו מדברים עם אדם חכם, חושב ושיודע הרבה עלינו".

אדן שוחט, משקיע נוסף מוכר בתעשייה כשותף מנהל בקרן אלף, סיפר בהמשך האירוע: "בוטים נעשו נפוצים מאד ופעמים רבות אנשים וחברות בונים אותם רק בשביל הגימיק כאשר בפועל הבוט לא נותן שום ערך אמיתי. מניסיוני, השימוש בבוטים הגיוני ונותן ערך במקרים הבאים: בוטים כעוזרים אישיים בהם יש שילוב של בינה מלאכותית עם בינה אנושית ששימוש בבוטים שיש להם נוכחות בעולם הפיזי כגון גוגל הום ואלקסה- בהם העובדה שאתה מדבר לעוזר וירטואלי, לא נתפסת כמוזרה. או שימוש בבוטים בתהליך פיתוח מוצרים חדשים כדי לעשות אינטראקציה מידית במוצר לפידבק שמתקבל מהלקוח".

אתגר הבינה המלאכותית

ערן ואנונו, מנהל פיתוח בחברת לייפרסון העולמית, תיאר את המורכבות הטכנולוגית: "יש כאן פיל בחדר הזה, ואני מתכוון לכך שהבינה המלאכותית עדיין לא מספיק טובה. ניתן לנהל שיחה אך הביא עדיין מאד בסיסית ולא כפי שמתקיימת במציאות. הצונמי הדיגיטאלי הוא המעבר משיחות טלפון עם נציגי שירות, לשיחות דיגיטליות עם נציגי שירות שיכול להיות רובוט או אדם. שני דברים צריכים לקרות בשביל להצליח לטעמי: אנחנו צריכים להבין את השיחה ואחר כך לחבר אותה לאדם הנכון. הכוונה היא ליצור משמעות ולאחר מכן הקשר. הטכניקה שלנו היא לא להשתמש בכל מאות אלפי המלים בשפה אלא לדעת להשתמש נכון במלים בהן נעשה שימוש יום-יומי רב, ולדעת לקשר אותם בצורה מדויקת. גט (לשעבר גט טקסי), נולדה לעולם הטכנולוגי ואנחנו רק משנים לה את דרך הגישה של הצרכנים. זה הדור החדש של הטכנולוגיה".

העוזר האישי

בהמשך הכנס הציג עידו גרין, מהצוות של Google Assistant סדנה של חברת Google לפיתוח Goolge Actions מעל גבי Google Assistant. גבי זודיק, מנהל בכיר במעבדות המחקר שלIBM , הציג בנוסף את הפיתוחים החדשים בתחום: "כיום אנחנו משתמים בהרבה אפליקציות שונות שמנהלות לנו את היום, ואני מאמין שבעתיד נשתמש בעוזר אישי אחד שיסדר וינהל לנו את כל המשימות ביחד. מלבד לזאת ובשונה מאפשרויות אחרות שקיימות כיום בעולם הדיגיטאלי ובגלל שבעולם ישנן אלפי אפשרויות בחירה מכל מה שאנחנו מחפשים, אני רוצה לקבל את המידע שמותאם לי ובאופן נקי. לכן העוזר האישי צריך להכיר אותנו ולסייע לנו בבחירה באופן אקטיבי. הטכנולוגיה הזאת תשתלב ברכבים בעולם ברפואה, במלונות, בצרכנות ועוד. אנחנו גם עושים ניתוח משיחות בכדי שהעוזר האישי שלנו יוכל בעתיד לקיים שיחה "טבעית", ולא עושים שימוש במידע האישי לטובת פרסומות או מכירת נתונים. הגרסה הראשונה של העוזר- IBM WATSON ASSISTANT תצא כבר בחודשים הקרובים"

משיקים לראשונה

עוד במהלך הכנס הכריזה IBM באופן רשמי על השקת ה- Bot Asset Exchange, שהינו מוצר חדש, המהווה ספרייה של בוטים רבים המוכנים לשימוש וללא עלות. אנמיטה גוהא, מנהלת מוצר ב IBM WATSOM העולמית, ואחראית על Bot Asset Exchange, סיפרה בעת ההשקה: "מדובר בפיתוח של ספרייה המכילה למעלה מ-100 בוטים שונים ומגוונים ובנוסף, אפשרויות לחיבור הבוטים עם טכנולוגיות חדישות אחרות כדוגמת שיחה קולית וזיהוי רגשות. המוצר פתוח וללא עלות, ונועד למפתחים שיכולו להשתמש בבוטים כבסיס שמהם יוכלו ליצור בוטים חדשים. ישנם כמובן בוטים מוכנים לשימוש עבור מפתחים בודדים וכאלו שאף יכולים לשמש בעלי עסקים, ללא ידע טכנולוגי מובהק".

גם חברת התוכנה ORACLE הדגימה לראשונה במסגרת הכנס את היכולת החדשה של הצ'אטבוט של החברה, שמאפשר כעת העברה של שיחת צ'טבוט לשיחה עם מענה אנושי באופן 'חלק', מבלי לפגוע בחוויית המשתמש של הלקוח. כמו כן, הציגה ORACLE שילוב של מיני אפליקציות בתוך הצ'ט, שהינו רב-שפתי, כולל גרסה בעברית. פלטפורמת הצ'טבוט של אורקל מבוססת על בינה מלאכותית ו-machine learning ומאפשרת ליצור צ'טבוטים באמצעות ממשק גרפי, ללא צורך בידע בשפות תכנות. אחת ממטרות הפלטפורמה היא לאפשר למשתמשים עסקיים בארגונים – מנהלים ועובדים – לכתוב צ'טבוטים בפשטות ובמהירות.
הצלחה של בוטים ופלטפורמה לקשר עם קהל אוהדים בספורט

שי ויניגר מייסד משותף של Lemonade, סיפר בפנאל שעסק בסיפורי הצלחה של בוטים: "חברה מסחרית חייבת כיום לחשוב באופן תשתיתי על שימוש בבינה מלאכותית ובבוטים כחלק מרכזי מקווי המוצר הטכנולוגיים שלהן. Lemonade היא חברת ביטוח שמבוססת כולה על בוטים ובינה מלאכותית, החל מרכישת פוליסות ביטוח ועד תשלום תביעות תוך שניות בודדות".

מתיו גרנדר, מנהל התקשורת הדיגיטאלית של קבוצת ההוקי האמריקאית St Louis Blues תיאר את החוויה של הקהל בשימוש הבוט במשחק: "הדבר שאנחנו מנסים לעשות הוא לדאוג לכך שהאוהדים שלנו יזכו לקבל חוויה ייחודית ואינטראקטיבית. בכל משחק אנחנו שואפים לכך שהם יזכרו את הרגע הזה לכל חייהם. לכן יצרנו להם פלטפורמה בה הם קובעים את ה-mvp של המשחק ורואים את עצמם על המסך באצטדיון". בישראל, מועדון הכדורסל של מכבי FOX תל אביב, מספק חוויה דומה לקהל ובמהלך המשחקים, האוהדים יכולים לבחור אונליין את השחקנים המצטיינים במשחק, תוך כדי הופעה של הנתונים על המסכים בהיכל. מנהל השיווק של המועדון, ניצן פררו, תיאר את השימוש בבוט, שהוקם באמצעות הסטארט-אפ "פיקו".

הבוטים בתעשיית הבלוקצ'יין

יניב פלדמן, מנכ"ל cointelligence, העוסקת בניתוח מידע פיננסי לתעשיית הבלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים: "הבלוקצ'יין הוא בסיס טכנולוגיה לסוג חדש של כלכלה. אחד מהקשיים העיקריים שלו הוא שהשימוש ביישומים שעובדים על גביו, דוגמת ביטקוין ואתריום הוא לא פשוט בכלל. בעולם שבו ממשק המשתמש הוא אחד הדברים החשובים בהצלחה של טכנולוגיה, החיבור בין צ'טבוטים, שנחשבים לעתיד של ממשק אדם-מכונה, על-מנת לתפעל תהליכים מורכבים בצורה נגישה יותר, יכול להיות אחד מהדברים המשמעותיים שיאפשרו לטכנולוגיה להגיע להמונים".

הכנס הבא, שצפוי להיות הגדול ביותר שנערך עד כה בתעשייה, יתקיים בברלין בחודש אוקטובר. עד אז צופה בראל שבמהלך השנה הקרובה טכנולוגיית ה-voice, כגון "אמזון אלקסה", גוגל אסיסטנט" ועוד, הולכות לצבור תאוצה מהירה ועשרות אלפי בוטים יפותחו על פני פלטפורמת ה-voice, עוד להערכתו, "חברות המסרים המידיים והבוטים ימשיכו להשיק מטבעות ווירטואליים חדשים, כפי שהכריזה חברת ליין היפנית על השקת מטבע חדש וטלגרם שצפויה לצאת בהשקה של מטבע בשווי של שני מיליארד דולר. בנוסף, וואטסאפ, החלה בתהליך לפתיחת אפשרות לתקשורת עם עסקים במספר מדינות מצומצם בעולם, כשזה יקרה בישראל, יבינו על מה מדובר".

 

דילוג לתוכן