מה שיותר ירוק

טכנולוגיות תקשורת ומחשבים הופכות ל'ירוקות' יותר במהלך השנים האחרונות. מדובר בעובדה קיימת המגובה במדדים שונים, המצביעים על שיפור ביעילות, תוך שימוש בפחות חומרים ואנרגיהברחבי העולם, מגזר ה-ICT (Information and Communication Technology) אחראי לפליטת שני אחוזים מכלל פליטות פחמן דו–חמצני (CO2). אולי התרומה הגדולה ביותר שמגזרה ICT יכול לתרום לסביבה טובה יותר היא עזרה בהורדת הפליטה לשאר 98 אחוזים הנותרים.
 
שנת 2010 הולכת ומסמנת את עצמה כשנת מפנה בכל הקשור לפתרונות לשינוי האקלים והתיעוש. לאחר וועידת קופנהגן של האו"ם בדצמבר האחרון, נוצרה הזדמנות ייחודית למגזר ה ICT להציב את עצמו כמחולל שינוי במדיניות זו. פתרונות טכנולוגיים יכולים לשחק תפקיד משמעותי בשיפור שירותים בסיסיים, תוך כדי הפחתה של פליטות CO2. ניתן לעשות זאת באמצעות תהליכים של החלפת מוצרים פיסיים במוצרי מידע, עזרה לציבור בניצול משאבים בצורה יעילה יותר ועל ידי תמיכה בצריכה חכמה ואקולוגית. על מנת שכל זה יקרה, מגזר זה חייב להיות משולב בכל פרויקט ויוזמה משמעותיים של ממשלות ועסקים.
 
החברה האנושית ניצבת בפני אתגר עצום בכל הקשור להפחתת פליטות ה CO2 עד שנת 2050. עד שנה זו כלכלת העולם תשלש את עצמה ואוכלוסיית העולם תגדל ביותר מ-50 אחוזים. כל זה מגיע בשלהי משבר כלכלי, כשמדינות רבות בעולם עדיין מתמודדות עימו. למעשה, התנאים הכלכליים הנוכחיים מייצרים הזדמנות למגזר המחשבים והתקשורת להדגים כיצד הוא יכול לשפר יעילות ובו זמנית ליצור שינוי משמעותי בהפחתת פליטות ה CO2. עד עתה, המדיניות הגלובלית בכל הקשור להפחתת הזיהום התמקדה בענפים, הנחשבים למזהמים גדולים או בשינויים הדרגתיים הדורשים עלויות נוספות.
 
על מנת לבצע התקדמות אמיתית אנו צריכים להפנות את תשומת הלב שלנו לענפים, שיכולים לספק תוצאות ויובילו אותנו לכלכלה מזהמת פחות, ללא עלויות מיותרות, תוך עיסוק בשורש הבעיה ולא בסימפטומים שלהן. פתרונות כאלו יכולים לעזור לנו לעשות את המעבר מחשיבה על איזון פליטות הפחמן שלנו, ליצירת סביבה מתקדמת יותר, "חיובית לאקלים". סביבה בה אפשר לספק מוצרים ושירותים, המאפשרים הפחתה גדולה יותר של CO2, ממה שהם פולטים בכל מחזור חייהם.
 
היעד: 98% האחרים
מגזר ה-ICT כולל בתוכו לא רק מכשירים ויישומים של מחשבים ותקשורת כמו טלפונים סלולאריים, מחשבים, ציוד רשתות, שרתים, תוכנה ומערכות לווייניות. הענף כולל גם שירותים ויישומים נלווים כמו שיחות ועידה בוידאו ובאינטרנט, בריאות סלולארית, למידה מרחוק/סלולארית ושירותי מידע לגבי החלטות ידידותיות לסביבה. מידע כזו יכול להיות מידע מיידי על רמת הזיהום של מוצר מסוים או תחליף אקולוגי יותר. כשאנשים מדברים על מחשוב ותקשורת 'ירוקים' הם בדרך כלל מתכוונים למערכות ושירותים יעילים יותר מבחינת השימוש שלהם באנרגיה וחומרי גלם. זאת כדרך להפחתת פליטות CO2 באופן ישיר על ידי הענף. קרוב לשני אחוזים מפליטות ה CO2 בעולם מגיעות ממגזר המחשבים והתקשורת וזה צפוי לעלות במידה מסוימת לקראת שנת 2020. זו הסיבה שהמטרה של כל שחקן במגזרים אלו חייבת להיות המשך שיפור היעילות של מערכות מחשבים ותקשורת, כדי להגיע למצב של הפחתת פליטות ה CO2.
 
עם זאת, התפקיד הגדול שמגזר המחשבים והתקשורת יכול לשחק בהפחתת פליטות ה CO2 באופן כללי היא על ידי עזרה לענפים אחרים, האחראים ל- 98 אחוזים מהפליטות, במטרה לשפר את יעילותם. ניתן לעשות זאת באמצעות כלים כמו פגישות וירטואליות, שירותי בריאות מקוונים וסלולאריים, תשתיות חכמות (Smart Grid), למידה מרחוק/סלולארית וגם צריכה חכמה יותר. פתרונות אלו יכולים לסייע בהפחתת 15 אחוזים מפליטות ה CO2 מתעשיות שונות ומכלל הציבור.
החזון של אריקסון הוא להשתמש בפתרונות תקשורת כדי להצמיח חברה מאוזנת יותר מבחינת זיהום. זאת במטרה להיות אמצעי לממשלות וקובעי מדיניות ובדרך להשגת יעדי הפחתת הזיהום שלהן. ההזדמנויות שמייצר פס רחב בכל הנוגע לאספקת שירותים והתייעלות כלכלית הם בלתי מוגבלות.
 
כלכלות מופחתות פחמן
תהליך העיור המואץ והשקעות הקשורות אליו, הנעשות מסביב לעולם צריכות להוות לערים הזדמנות בהפחתת פחמן, בפיתוח חכם ולא מזהם. במהלך 30 השנים הקרובות יבוצעו השקעות בסך של יותר מ 200 טריליון דולרים ברחבי העולם, כדי לספק לנו שירותים בסיסיים כמו דרכים, גשרים ומסילות רכבת. מערכות תחבורה חכמות הן אחת האפשרויות לשיתוף פעולה בין מגזר המחשבים והתקשורת לבין מגזר התחבורה. כשמפעילים או משתמשים במערכות כאלו בדרך הנכונה, ניתן להפחית פליטות מזהמות. זאת באמצעות קישור בין אנשים, דרכים וכלי רכב, התומכים בעבודה מרחוק וניצול משאבים מיטבי וגם באמצעות תקשורת לגבי תיאור הדרכים, מדריכים ומידע על עומסים.
 
מחקר שנערך על ידי אריקסון מראה כי שירותים מסוימים של רפואה מרחוק יכולים להפחית בכ- 50 אחוזים נסיעות לייעוץ בבתי חולים. בנוסף, פתרונות תקשורת משולבים לרשתות חכמות יותר יאפשרו ניהול טוב יותר של תשתיות כמו למשל רשת החשמל. בתים חכמים יוכלו לעקוב אחר צריכת האנרגיה שלהם ולהפעיל באופן אוטומטי מערכות תאורה ובקרה. פתרונות תקשורת אלו, בעלי פליטת פחמן נמוכה, יכולים להיות תרומה משמעותית לכלכלה מופחתת פחמן במספר דרכים עיקריות:
 
הדרך הראשונה היא ניצול משאבים בצורה אופטימלית. תוך מספר עשורים צפויה אוכלוסיית העולם להגיע לתשעה מיליארד תושבים. כבר היום מיליארדים רבים ברחבי העולם נלחמים בעוני. פתרונות תקשורת כאלו יכולים לעזור בהפחתת פליטות גזי החממה על ידי תכנון צריכת המשאבים בצורה חכמה יותר. מכיוון שפתרונות תקשורת מופחתי זיהום יכולים לספק הפחתות ללא צורך בעלויות נוספות, הם יכולים לשחק תפקיד מפתח בהוצאת אנשים מעוני על ידי גישה לשירותים בסייסים ותמיכה בפיתוח כלכלי.
 
הדרך השנייה היא מתן אפשרות לתושבים באזור מרוחקים לעבוד באזור שלהם מבלי להגביר את הצפיפות בערים ולהפחית את הזיהום בערים עצמן. עם יותר אנשים שחיים בערים, מאשר באזורים מרוחקים, אורח חיים שהוא זולל משאבים הופך לפופולארי יותר וגורם להגדלת הזיהום של תושבי הערים – מה שמגדיל את הדחיפות בהטמעת פתרונות מופחתי פחמן. מגזר המחשבים והתקשורת שהוא חסכוני בפליטות מזהמות יכול להוביל לדרכים חדשות של עבודה, תוך כדי הבטחה שהצרכים הבסיסיים נשמרים. בסין לדוגמא, 400 מיליון תושבים יעברו לערים במהלך 20 השנים הבאות. התשתית של ערים חדשות וערים קיימות שצומחות היא קריטית כדי להבטיח כלכלה מופחתת זיהום.
 
הדרך השלישית היא מעבר מהתמודדות עם הבעיות לאחר שהן קרו, להתמודדות עם יצירת הבעיות עצמן. זאת כחלק מהמטרה של להשיג כלכלה מופחתת פחמן. פתרונות תקשורת שהם מופחתי זיהום יכולים לאפשר לנו לקבל פתרונות אמיתיים על ידי התנהגות פרואקטיבית. לא רק שהם יכולים לעזור באספקת אנרגיה בדרך חכמה, לנצל תחבורה באופן מיטבי ולהגדיל את הגישה והיעילות של שירותי בריאות וחינוך, הם יכולים גם לעזור לנו לעבור לכלכלה "מעגלית", בה משאבים טבעיים מנוצלים שוב ושוב.
 
לבסוף, פתרונות מופחתי זיהום יכולים להיות חלק מתשתית ארוכת טווח, התורמת להפחתת זיהום באופן ישיר וסוללת את הדרך להפחתות נוספות. לדוגמא עם התשתית המתאימה אפשר לתמוך בעבודה גמישה (Flexi Working) ופגישות וירטואליות. פתרונות כאלו יהיו אטרקטיביים יותר
לאנשים ככל שהם יראו שהפתרונות הללו מספקים תוצאות טובות. זה יגביר את השימוש בכלים כאלו, מה שיוביל להפחתה נוספת בפליטת CO2.
מאת: אליין ווידמן, סגן נשיא לקיימות ואחריות תאגידית באריקסון

דילוג לתוכן