מהיר פי 10 – כל מה שרציתם לדעת על סיבים אופטיים

כבר שנים יש הבטחות שכל הארץ תרושת בסיבים אופטיים לגלישה מהירה. השנה אנו מתחילים לראות, סוף סוף, את האור בקצה המנהרה

רותם גרנות

בדצמבר 2009 הכריז שר האוצר דאז על ניסוי: 150 בתי אב בקריית שמונה יחוברו בחינם לתשתית אינטרנט חדשה: סיבים אופטיים המאפשרים העברת מידע בקצב גבוה בהרבה ממה שהיה מוכר עד אז בארץ. התשתית חוברה על ידי ארבעה רובוטים של חברת החשמל תוך פרק זמן קצר והניסוי יצא לדרך. ביוני 2010 כבר אפשר היה להכריז בפה מלא כי הניסוי הוכתר כהצלחה מסחררת. ראש הממשלה הבטיח כי כל הארץ תרושת תוך שנתיים בסיבים אופטיים. מאז עברו שמונה שנים וכמו הרבה דברים אחרים במדינה – דיבורים כמו חול וכבלים אופטיים איין. לאחרונה, חברות נוספות דווקא מתחום הסלולר והמדיה מרימות את הכפפה ואולי נזכה, סוף סוף, לראות את הישועה ב-HD מלא מכמה מכשירים בבית בו זמנית.

אז, מה זה בעצם סיבים אופטיים?

מכשיר שמחובר לאינטרנט מקבל ושולח מידע מהרשת. המידע עובר מספר נקודות בדרך: כבל תת מימי מחבר בין יבשות. בארץ, הכבלים התת מימיים מחוברים בסיבים (כבלים) שמגיעים למרכזיות שכונתיות ומשם לבתים עצמם ובתוך הבתים מודמים ונתבים מפיצים את המידע אל שלל המכשירים האלחוטיים המחוברים אליהם.

על מנת שהמידע יגיע למכשירים, יש צורך בשני דברים: תשתית וספק אינטרנט. ספק התשתית דואג לחיבור הפיסי: סיבים, כבלים נתבים ומודמים ואילו ספק האינטרנט משמש מעין "שער" להתחברות לאינטרנט. עד 2012 היה קיים דואופול בנושא תשתיות האינטרנט: בזק והוט. מעבר מידע ברשת בזק עבר בכבלים של הטלפון הקווי בטכנולוגיה של VHDL ואילו הוט סיפקה תשתיות משלה למדיה ואינטרנט. בשני המקרים היה מדובר בקווי נחושת, טכנולוגיה לא חדשה במיוחד וגם לא מהירה במיוחד.

סיבים אופטיים מאפשרים מעבר מידע באמצעות אור, שכידוע נע – במהירות האור. מדובר בטכנולוגיה שמאפשרת מעבר של הרבה מידע בקצב מהיר במיוחד. בנוסף, הטכנולוגיה שדאגה לחיבור אופטי עד הבית ממש, אפשרה להעלות את קצב העלאת הקבצים מקצב שהיה זניח לקצב הזהה לקצב הורדת הנתונים.

למה, בעצם, צריך מהירות גלישה גבוהה?

הטכנולוגיה היום מתקדמת במהירות לעבר עידן דיגיטאלי מחובר. מכשירים ביתיים שנרכשים מכילים תוכנות חכמות המאפשרות להם להתחבר לרשת האינטרנט ולהציע פתרונות שעד לפני מספר שנים מועט נראו כאילו נלקחו ממיטב ספרי המדע הבדיוני. ספקי מדיה מציעים אפשרויות צפייה בתכנים מתקדמים באיכות צפייה גבוהה, בתנאי שקצב הגלישה מהיר מספיק. לא מדובר בצפייה בתכני מדיה בלבד: שיחות ויזואליות, שיחות ועידה ויזואליות עסקיות, העברת קבצים מהירה בין המשרד לבית וניהול עסקים קטנים מהבית, יכולות העלאת קבצים מהירה לענני הרשת, עבודה עסקית בענן וריבוי המכשירים הביתיים המתחברים בו זמנית לאינטרנט – כל אלו מחייבים מהירויות גלישה גבוהות.

מה נעשה מאז, ומה המצב היום?

בשנת 2010 הכריזו כי חברת החשמל תקים חברת-בת ותוך שנתיים כל המדינה תרושת בסיבים אופטיים מהירים. החברה, בסופו של דבר אמנם קמה אבל מעולם לא הצליחה לעמוד על הרגליים. קצב פריסת התשתיות היה איטי מאד בגלל קשיי בירוקרטיה משולבים עם ניגוד אינטרסים מובנה בין בעלי המניות ומשרד התקשורת. הדואופול נבהל והחל לחדש את התשתיות בעצמו – אבל לאט. הרעיון המקורי היה לעבור לשיטת הסיטונאות: חברת התשתית משכירה את הסיבים לספקי האינטרנט ובמקום שני חשבונות ללקוח – הלקוח מקבל חשבון בודד. הרעיון הסיטונאי לא קרץ במיוחד לחברות המסורתיות ששלטו בתשתיות הארץ אז הייתה התקדמות, אבל בקצב הצב.

לפני כשנתיים נכנסו לתמונה חברות נוספות בראשן פרטנר, שכבר פעלה כספק אינטרנט מומלץ וחברות מדיה וסלולר נוספות החלו להקים תשתיות עצמאיות. לאחר השקה רשמית של הסיבים האופטיים לפני כשנה, כיום לפרטנר כבל תת מימי לאורך מישור החוף, אלפי ק"מ סיבים אופטיים מותקנים וחיבור למאות אלפי בתים בארץ. חלק מהסיבים האופטיים הם פאסיביים – מעל תשתיות קיימות של חברות שכבר פרסו תשתית כזו וחלקן עצמאיים. במידה והבניין כבר מחובר לתשתית ניתן לקבל תמורה יפה של 1000MB להורדה וכ- 100MB  להעלאת קבצים תמורת 100 ₪ לחודש בשנה הראשונה ו-210 ₪ לאחר מכן. כדי להשלים את התמונה מציעה פרטנר גם נתבים בטכנולוגיית MESH מתקדמת המאפשרת לרשת את כל הבית ברשת Wi-fi במהירות, ביעילות וגם עבור הנקודות הבעייתיות.

ב-2012 ההבטחה לא מומשה והישועה לא הגיעה, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. נראה שב-2018 נזכה סוף סוף לקצבים הולמים שמתאימים לטכנולוגיה הקיימת והעתידית.

 

דילוג לתוכן