מאסטרקארד וישראכרט משתפות פעולה ומשיקות מחקר חדש שבוחן

את פוטנציאל השימוש בכרטיסי אשראי של החברה הערבית בישראל.

המחקר מתבסס על הרגלי הצריכה והקנייה של החברה הערבית בישראל.

מדובר על שלב ראשון שבו מאסטרקארד בוחנת כיצד ניתן לשלב ולקדם הצעות ערך מותאמות לחברה הערבית.

 

מאסטרקארד וישראכרט משתפות פעולה בביצוע מחקר* הבוחן את פוטנציאל השימוש בכרטיסי אשראי של החברה הערבית. המחקר שבוצע בעזרת חברת Deloitte מתבסס על הרגלי הצריכה והקנייה של החברה הערבית** בישראל באמצעות ניתוח מעמיק ומקיף של הנתונים של חברת ישראכרט.

מהמחקר עולה כי קיים פער רב בין כלל האוכלוסייה בישראל בהשוואה לחברה הערבית בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי. כך ניתן לראות שבעוד שהחברה הערבית מהווה כ-19% מאוכלוסיית ישראל (כ-1.8מיליון אזרחים), ערביי ישראל מחזיקים רק בכ-8% מסך כרטיסי האשראי ומהווים ממוצע של 0.5 כרטיסים לאדם לעומת 1.5 כרטיסי אשראי לאדם בשאר האוכלוסייה (66% פחות).

בהתפלגות ההוצאות בכרטיס האשראי לפי קטגוריות, הפער הגדול ביותר שנרשם בין החברה הערבית לשאר האוכלוסייה בישראל הוא בתחום התיירות ועומד על 68% פחות ביחס לשאר האוכלוסייה. בתחום המזון החברה הערבית מוציאה בכרטיס אשראי 61% פחות. בתחום התשלומים לרשויות נמצא כי החברה הערבית מוציאה 49% פחות, בתחום התרבות 49% פחות, בתחום הריהוט 51%, בתחום האלקטרוניקה 47% פחות בתחום הפארמה 34% פחות, בתחום הביטוח 32% פחות, בתחום הטלוויזיה 12% פחות ובדיוטי פרי 19% פחות משאר האוכלוסייה. לעומת זאת הקטגוריה היחידה שבה החברה הערבית מוציאה יותר בכרטיסי האשראי, בהשוואה לשאר האוכלוסייה בישראל הוא הוצאות הדלק שם הם מוציאים 15% יותר.

בניתוח כמותי עולה כי החברה הערבית בישראל משלמת באמצעות כרטיס האשראי בין 14-16 מיליארד שקלים בשנה, לעומת כ- 285-290 מיליארד שקלים של שאר האוכלוסייה. ובעצם מהווים רק כ- 5% מכוח הקניה בכרטיס אשראי בישראל לעומת שיעורם באוכלוסייה העומד על 19%.

עוד עולה מהמחקר כי כמחצית מהנשים בחברה הערבית עובדות בתחום השירותים, חינוך ורוקחות וכ- 40% מהגברים עובדים בעבודות המבוססות מזומן. נשים מעורבות פחות בפעילות פיננסית אך חוק שכר המינימום מסייע הן לנשים רבות והן לצעירים לצאת לשוק העבודה המאורגן בו משולמת משכורות בהעברה בנקאית או לכרטיס תשלום נטען. יחד עם זאת, עדיין רוב כרטיסי האשראי בחברה הערבית מוחזקים על ידי הגברים.

 

 

בהתבסס על נתוני הלמ"ס עולה כי החברה הערבית היא צעירה יחסית, ובנושא תעסוקה קיים פער גדול בין שיעורי תעסוקת נשים לתעסוקת גברים וכן קיימים פערי שכר בין החברה הערבית לשאר האוכלוסייה ובין הנשים הערביות לנשים יהודיות אשר מרוויחות כ-40% פחות. נתונים אלה תומכים במסקנה המוכרת כי לנשים בחברה הערבית יש פוטנציאל צמיחה רב מבחינת יכולת השתכרות, יציאה לעבודה והעלאת רמת החיים.

מנתוני משרד האוצר אשר שולבו במחקר צפים הבדלים דרמטיים בין החברה היהודית לחברה הערבית בנוגע להעדפות צורת התשלום (מזומן, כרטיס אשראי, צ'ק או העברה בנקאית) בתחומים שונים. מהסקר שבוצע עולה לדוגמא כי 27% מהחברה הערבית מעדיפים לשלם במזומן שכר דירה לעומת רק 6% בחברה היהודית. 66% מהחברה הערבית מעדיפים לשלם חשבונות במזומן לעומת 7% בחברה היהודית. 37% בחברה הערבית מעדיפים לשלם במזומן על מכשירי חשמל לעומת 7% בחברה היהודית ו- 47% מעדיפים בחברה הערבית לקנות רכב במזומן לעומת 21% בחברה היהודית. עוד עולה כי 36% מהחברה הערבית מקבלת למעלה מ- 75% משכר העבודה שלה במזומן לעומת 2% בחברה היהודית.

המחקר מצביע על פער בין שיעור השימוש הגבוה בטלפונים חכמים בקרב החברה הערבית לבין ביצוע קניות אינטרנטיות, וזאת בין היתר, בשל היעדר כרטיס תשלום שהוא אמצעי התשלום הנפוץ במסחר אלקטרוני. מסחר אלקטרוני יכול לתרום להגברת המוביליות (ניידות) החברתית שכן הוא טומן בחובו הן אפשרויות לרכישת מגוון רחב של מוצרים במחיר אטרקטיבי והן את האפשרות ליצירת מקורות פרנסה כגון מכירת סחורה באינטרנט והשכרת חדרי אירוח דרך אינטרנט. עם זאת חשוב לציין שעל מנת להנגיש את יתרונות המסחר האלקטרוני לכלל החברה הערבית בישראל יש צורך לפתח פתרונות ל"מייל האחרון" – קרי משלוחים לבית הלקוח בישובים מרוחקים יחסית שמאופיינים לעיתים בדיוק לא מספק של כתובות למשלוח דואר.

עולם פתרונות נוסף שמצביע עליו המחקר הוא שימוש בכרטיסים נטענים שמסיר חסמי כניסה לעולם הפיננסי ומאפשר להנות מהיתרונות שבכרטיס תשלום הן לצריכה שוטפת (פיזית או אינטרנטית), הן למתן הלוואות והן לקבלת משכורות.

עומר אונגר, מנהל מאסטרקארד בישראל מציין כי "לשימוש במזומן יש שני אספקטים משמעותיים; הראשון ברמת המדינה והשני ברמת הפרט: ברמת המדינה ישנה עלות גבוהה להדפסת ותפעול המזומן ויש לו השפעה שלילית על שיעור הפשיעה והכלכלה הלא מדווחת. ברמת הפרט, מזומן הוא גורם מעכב להכלה פיננסית ומוביליות (ניידות) חברתית שתאפשר בחברה הערבית עצמאות רבה יותר לנשים מצד אחד ותשפיע באופן חיובי על איכות החיים של החברה כולה. אנו במאסטרקארד, מזהים אוכלוסיות מודרות פיננסית ובונים בעזרת שותפים כדוגמת חברת ישראכרט הסטה מכלכלת מזומנים לכלכלה אשר מאפשרת זהות פיננסית הכוללת חשבון בנק, כרטיס אשראי, שימוש באמצעי תשלום דיגיטליים ועוד."

 

*המחקר מתבסס על נתוני טרנזקציות בכרטיסי אשראי של ישראכרט, הלמ"ס, בנק ישראל, משרד האוצר וניתוח נתונים של Deloitte.

**החברה הערבית כוללת את המוסלמים, דרוזים וצ'רקסים בישראל.

דילוג לתוכן