להתחבר לעצמי: איך שימוש במציאות מדומה תורם להגדלת החיסכון לפנסיה

בתחום הפנסיה גילו שאם אדם מצליח לראות את עצמו כפנסיונר, הוא ידאג הרבה יותר לעתידו הכלכלי. מציאות מדומה בשירות הפסיכולוגיה הפיננסית

 

דנה מזרחי

 

תחום המציאות המדומה, שראשיתו עוד ב-1989, תפס בשנים האחרונות תאוצה אדירה ובעקבותיה השקעות ענק של חברות טכנולוגיה כגון סמסונג, גוגל ופייסבוק. רק בתחילת 2017 דיווחה חברת ASUS על השקת סמארטפון תומך מציאות מדומה וגם חברת Dell חשפה תצורות חדשות של מציאות מדומה למחשב האישי. המציאות המדומה (באנגלית: Virtual reality, ובקיצור VR) מעניקה למשתמשים סימולציה מלאה ומקיפה ככל הניתן של סביבה כלשהי.

התעשייה, החדשה יחסית, מתפרשת על-פני תחומים רבים, החל ממשחקים מגניבים במיוחד וכלה בסימולציות טיסה (כאלה שמיועדות לטייסים מצד אחד וכאלה שמסייעות להתגבר על פחד מטיסה מצד שני), ועוד אין ספור תחומים. שימוש מעניין נוסף הוא בשדה האקדמי: מחקר שנערך בארצות הברית הצביע על קשר מעניין בין המשתמשים במציאות מדומה לחסכון לפנסיה והמסקנות מסקרנות

 

בכל הנוגע לתכנון לקראת שנות הפרישה, נכתב בהקדמה למחקר, אנשים נכשלים בחיסכון של הסכום לו יזדקקו. כלכלנים שסייעו בהכנת המחקר מאמינים כי הדבר נובע מהתייחסות בביטול לחשיבות העניין, כמו גם ההערכה הגבוהה יותר לתגמולים מידיים על פני תגמולים עתידיים: חופשת ספארי בזנזיבר מחר תנצח תקציב ללחם ותה בעוד מי-יודע-כמה שנים, ואולי בינתיים ייפול עליהם פסנתר כנף אז מה בכלל הטעם. אחת הסיבות שמובילות לכך, ממשיכים החוקרים, מקורה בעובדה שאנשים מתקשים לעיתים קרובות לדמיין בבהירות מה רצונותיהם לגבי העתיד. במידה ואנשים יוכלו לדמיין בחדות כמה רע הם יחושו בעתיד כשלא יהיה בידם מספיק, או בכלל, כסף בחיסכון הפנסיוני, תעלה המוטיבציה לחסוך כסף לעתיד.

 

החלטות מורכבות מובילות לפתרונות פשוטים

מדי שנה, במהלך חודש אפריל, נשלחים דו״חות הפנסיה למיליוני החוסכים בישראל. רובם, ככול הנראה, יתויקו או יושלכו לפח מבלי שהמבוטחים יעיינו בהם. סקר שנערך בשנה שעברה בממלכה הבריטית העלה ממצאים דומים: כשני שליש מקבוצת הגיל של בני 45 ומעלה מקדישים תשומת לב מעטה או אפסית לפנסיות שלהם. למרות שמדובר בהחלטה בעלת חשיבות אדירה, רובנו מקדישים לה רק דקות ספורות של מחשבה במסגרת הפגישה הראשונה (ובדרך כלל, היחידה) עם סוכן הביטוח שעובד עם החברה בה התחלנו את דרכנו המקצועית, ולא הרבה מעבר לכך בשנים שחולפות.

 

בראיון שפורסם ב-2013 בכלכליסט עם ד"ר שחר אייל מבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, החוקר קבלת החלטות ומתמחה בהחלטות כלכליות, הוא מציין כי הסיבה להימנעות מהמשך התעסקות בנושא נובעת מכך שמדובר בהחלטה מאוד מורכבת וכי בעת קבלת החלטות מורכבות, אנשים נוטים לבחור בברירת המחדל. לדידו של אייל, בעוד ברכישת מקרר או רכב חדש הרוכשים עורכים סקר שוק מעמיק, כשזה מגיע למשכנתא, שחשיבות הבחירה בה זהה במשקלה הכלכלי לבחירת תוכנית פנסיה, מתקבלת ההחלטה די מהר כי ״…מתחילים להפציץ אותם בריביות והצמדות שהם לא מבינים, וגם אם הם מבינים – הם לא יכולים לדמיין את זה”.

 

אתה לא יכול להיות מה שאתה לא יכול לראות

היעדר האפשרות לדמיין את העתיד היא בדיוק הנקודה בה נכנס המחקר החדש של מעבדת האינטראקציה האנושית הוירטואלית (Virtual Human Interaction Lab) באוניברסיטת סטנפורד. במעבדה ערכו החוקרים ניסוי, במהלכו התבקשו המשתתפים לדמיין גרסה מבוגרת יותר של עצמם וקיבלו ייצוג חזותי של גופם ופניהם כפי שייראו בעתיד, שהורכב מאלגוריתמים מבוססי נקודות מפתח בתווי הפנים.

באמצעות מערכת המציאות המדומה, המשתתפים זכו לפגוש גרסה ויזואלית משכנעת של עצמם בשנות השבעים לחייהם, והשיבו על סדרת שאלות בנושאים שונים. בצאתם מסביבת ה-VR הם התבקשו להשיב על מספר סקרים אחרים, ביניהם שאלון בנוגע לחיסכון לפנסיה. תוצאות הניסוי (בו היו קבוצת ניסוי וקבוצת בקרה) מלמדות כי משתתפים בקבוצת הניסוי הקצו לפרישה סכומי כסף גדולים מאוד ביחס למשתתפים בקבוצת הבקרה.

 

מלבד העובדה שחיבור חזק יותר אל האני העתידי שלנו עשוי להשפיע על מידת החיסכון שלנו אנו למדים גם כי למציאות המדומה בכללותה יש יכולת להשפיע עלינו באופנים חדשים ועוצמתיים יותר.

 

 

טכנולוגיה עתידנית ותודעה צרכנית

בנוסף לשימוש במציאות מדומה, אנו ערים בשנים האחרונות למגוון ניסיונות נוספים להנגיש את המידע בנושא הפנסיה בפרט ותחום הגמל בכלל לציבור החוסכים, כחלק מהתגברות התודעה הצרכנית. בין המיזמים בישראל ניתן למנות את ״זה ברור״ המבקש להציג תמונת מצב עדכנית בנוגע לחיסכון הפנסיוני ב״שפה פשוטה וברורה להבנה״; אתר Savey שהוקם במטרה ״לעזור לאנשים לקבל החלטות כלכליות נכונות בעולם המורכב והמעצבן של הפנסיה והביטוח״; ואת Feex שמבטיח לעזור ״להחזיר את הכוח לידיים שלך, וגם את הכסף״.

 

קשה לחזות עד כמה שירותים דיגיטליים ישנו את החלטותינו הכלכליות בפועל, אך מעניין יהיה לראות בשנים הבאות כיצד תירתם הטכנולוגיה המסקרנת הזו לשירותם של גופים פיננסיים כגון סוכנויות ביטוח, בנקים וגופים אחרים. מעניינת אפילו יותר תהיה הדרך שבה הם ישתמשו בטכנולוגיה לטובת השירות שניתן לנו, הצרכנים.

דילוג לתוכן