חברת סייבריזן הישראלית משיקה מחקר אינטרנטי על תוכנות כופר המחקר בוצע בישראל ובארה"ב

חברת סייבריזן (Cybereason) הישראלית מפרסמת מחקר אינטרנטי שערכה בישראל* ובארה"ב** על תופעת הכופר. מהסקר עולה כי בקרב הישראלים קיימת מודעות גבוהה מאוד לצורך באבטחת מידע – 94% מהנסקרים העידו כי הם מודעים לצורך באבטחת מידע ו- 72% העידו כי יודעים מהי תוכנת כופר, לעומת 48.3% מהנסקרים האמריקאים, זאת עולה ממחקר אינטרנטי דומה שערכה סייבריזן בארה"ב.

מבחינת היקף התופעה
• 3% בישראל לעומת 6.8% מהאמריקאים – העידו כי נפגעו בעבר מתוכנת כופר באופן אישי. מעבר לכך, 17% מהישראלים אף ציינו שהם מכירים מישהו שהיה קורבן לתופעה.

ממה מפחדים?
• האיום המדאיג ביותר עבור הישראלים הוא הונאה בכרטיס אשראי (33%), איום שדורג שני בארה"ב (24.4%). לעומת זאת, האיום המטריד ביותר את האמריקאים הוא גניבת זהות (45.8%) איום שדורג במקום השלישי בלבד בישראל (29%).
• מבין האיומים הנוספים המדאיגים את הנסקרים הישראלים: במקום השני – וירוס שיפגע במחשב (29%), גניבת זהות (25%) ודרישת כופר (10%).
• בארה"ב האיומים מדורגים בסדר קצת שונה: במקום השני – הונאה בכרטיס אשראי (24.4%), וירוס שיפגע במחשב (17.5%), דרישת כופר (5.2%) ודוא"ל זבל (Spam) (1.9%).

מבין הנסקרים שהותקפו:
o מבין הנסקרים שנפגעו באופן אישי רק 7% בלבד מהישראלים שילמו בפועל כופר (כלומר, 0.2% מכלל האוכלוסייה) לעומת 9.5% מההאמריקאים.

• מרבית הנסקרים האמריקאים לא פנו לאף גורם לאחר שנפלו קורבן למתקפת הכופר (52.7%), 20.3% מהנסקרים פנו לקרובי משפחה, 20.3% פנו לחנות מחשבים ואילו 14.9% פנו לתחנת המשטרה המקומית. לעומתם 77% מהישראלים יצרו קשר עם גורם כלשהו, מתוכם 37% עם חנות/מעבדה לתיקון מחשבים ו- 30% עם בני משפחה/חברים (ואחרים עם גורמים נוספים, שצויינו באחוזים נמוכים של 7% ומטה). מעניין לציין כי 7% בלבד ציינו כי יצרו קשר עם המשטרה.

• המסמכים החשובים ביותר לאמריקאים – במקום הראשון פרטי אשראי ומספר תעודת זהות (45.9%), במקום השני ואילך – תמונות וסרטוני וידאו (27%), מסמכים רפואיים (12.2%), אימיילים (9.5%) ומוזיקה (5.4%). ואילו מסמכים חשובים לישראלים? 53% מהנסקרים העידו כי חוששים לאבד תמונות וסרטונים, 17% מסמכים רפואיים ופיננסים, 10% מיילים ורק 7% מהנסקרים חוששים לאבד פרטי אשראי (7%).

• 63.5% מהאמריקאים העידו כי הם מגבים את המסמכים שלהם בכונני גיבוי חיצוניים או ע"ג ענן לעומת 47% מהנסקרים הישראלים.

• 85.8% מהנסקרים שנפלו קורבן למתקפת כופר לא ידעו כיצד להשיג ביטקוין לתשלום הכופר, לעומתם 9.5% שילמו את הכופר בתמורה לשחרור המחשב.

• מבחינת סכומי הכופר לתשלום – 57.1% העידו כי הסכום שנדרשו לשלם נע בין 400 ל-600 דולר, 58.6% נדרשו לשלם בין 600 ל-1 אלף דולר -14.3% נדרשו לשלם בין 1 אלף ל-5 אלף דולר.

• 41% מהנסקרים האמריקאים העידו כי החסם העיקרי שלהם לתשלום כופר הוא החשש שהמסמכים לא ישוחררו גם לאחר תשלום הכופר, ואכן, 14.3% מהנסקרים שחוו מתקפת כופר ושילמו את דמי הכופר העידו כי המסמכים לא שוחררו.

• המחקר בישראל התבצע באינטרנט בחודש ספטמבר 2016, באמצעות מכון המחקר MB – Market Research & Consumer Behavior – בבעלות מיכל ברומר ומירי דיקמן – יועצות מחקר ואסטרטגיה, עבור סייבריזן והשתתפו בו 500 נשים וגברים מגילאי 18 ומעלה.

• המחקר בארה"ב התבצע באינטרנט בחודש ספטמבר 2016, באמצעות אתר הסקרים SurveyMonkey והשתתפו בו כ-1270 נשים וגברים מגיל 14 ומעלה.

* הסקר בישראל נערך באמצעות מכון המחקר MB – Market Research & Consumer Behavior בספטמבר 2016
** המחקר בארה"ב נערך באמצעות אתר SurveyMonkey בספטמבר 2016.

דילוג לתוכן