ועדת הכספים החליטה לדחות בארבעה חודשים את החוק לפיקוח על שירותים פיננסיים

דחיית תחילת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים

 

היום (30.5) אושרה בוועדת הכספים דחייה של ארבעה חודשים במועד תחילת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שמסדיר לראשונה את כל עולם השירותים הפיננסיים, וביניהם חברות למתן אשראי חוץ בנקאי, שירותי תשלום, המרה וסליקה, פלטפורמות חברתיות לתיווך של הלוואות בין מלווים לבין לווים, פלטפורמות למסחר בביטקוין ( (Peer to Peerועוד. מסגרת חקיקה זו היא בעלת חשיבות ניכרת בעיצוב של שוק נותני שירותים פיננסיים תחרותי, משוכלל ומפוקח. גופים אלה מהווים למעשה חלופה הולמת לשירותים הפיננסיים שמספקת כיום המערכת הבנקאית והמוסדית המסורתית, אשר מאופיינת בריכוזיות גבוהה ותמחור גבוה עקב תחרות מוגבלת.

בהתאם לחוק הפיקוח, גופים פיננסים אלה נדרשים לפעול אך ורק במסגרת רישיון מטעם רשות שוק ההון, אשר קבלתו מותנית בעמידה בתנאים רבים כגון הון עצמי מינימלי, מינוי נושאי משרה, היעדר רישום פלילי ועוד. כל זאת במטרה ליצור שוק אמין, בטוח ויציב אשר יאפשר הגנה על הציבור הרחב מפני תופעות שליליות כגון הונאות, פעילות בכסות של גורמי פשיעה וחדלות פירעון, והכל תוך יישום של מגנון פיקוח הוגן, שקוף ואפקטיבי.

הדחייה בארבעה חודשים נובעת מן הצורך המשפטי לסיים את גיבוש צו איסור הלבנת הון ומימון טרור על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון, אשר משלים את המסגרת הרגולטורית הדרושה לפעילות של הגופים הפיננסיים. בשבוע שעבר פורסמה טיוטה ראשונית לצו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירות בנכס פיננסי, לרבות לעניין עוסקים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים, כדוגמת הביטקוין. על פי טיוטת הצו המתגבשת, נותני השירותים הפיננסיים יידרשו ליישם תהליכים, בקרות ונהלים אשר יסייעו במאבק הבינלאומי במניעת הלבנת הון ומימון טרור, בדגש על כללים לאופן זיהוי ואימות לקוחות, וניטור הפעילויות הפיננסיות השונות. בעולם המטבעות הדיגיטאליים מדובר במהפכה של ממש שיש לברך עליה, ואשר עולה בקנה אחד עם היתרונות העצומים הקיימים בטכנולוגיית הבלוקצ'ין. הבלוקצ'יין, בתור מסד נתונים מבוזר הכולל רישום דיגיטלי של חשבונות המשתמשים והתנועות הכספיות שבוצעו על גביו, מאפשר למעשה לכולם לאסוף מידע ולעקוב אחר כל התנועות הכספיות שעוברות בו. לצרכי מניעת הלבנת הון ומימון טרור, קיימת עדיפות ברורה לשימוש בביטקוין על פני מזומן. יתר על כן, מחקרים אחרונים מעלים כי פחות מ- 1% מהעסקאות בביטקוין משמש לעסקאות בלתי חוקיות.

יישום של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים והצו לאיסור הלבנת הון, יציב את ישראל בראש הפירמידה העולמית בתחום הטכנולוגיה הפיננסית. יחד עם זאת, המלאכה הרגולטורית טרם הושלמה. אותם גופים פיננסיים מתקשים לפתוח ולנהל חשבונות בנק אשר נחוצים לצורך פעילותם. כעת, נדרש כי המפקחת על הבנקים תנחה את הבנקים המסחריים בצורה ברורה להפסיק ולכבול את ידי הגופים הפיננסיים, ולאפשר להם לנהל באופן תקין את חשבונות הבנק שלהם. אחרת, נמצא את עצמנו "שופכים את התינוק עם המים" והורגים את התחרות אשר רק החלה להרים את ראשה, ופוגעים פגיעה אנושה בתעשיית הפינטק הישראלית שנמצאת בחוד החנית בעולם.

 

הכותבים הם:

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל רגולציה, ורו"ח ינון כהן, סמנכ"ל הכספים בבורסה לביטקוין הישראלית Bit2C

דילוג לתוכן