התחזית של סיסקו: תעבורת הנתונים בענן תגדל פי ארבעה עד 2019

נפחי התעבורה האלה שקולים ל- 6.8 טריליארד סרטים באיכות HD, הנצפים בהזרמה ישירה ברשת, או ל- 2.4 סרטים ביום בממוצע לכל תושב של כדור הארץ בשנת 2019
סיסקו חוזה כי עד סוף 2019 תוכפל תעבורת הנתונים בענן בשיעור של פי ארבעה. החברה מפרסמת זו השנה החמישית את מדד הענן הגלובלי, המתייחס לשימוש והאימוץ של יישומי ענן, ומציינת כי קצב גידול תעבורת הנתונים בענן מהיר יותר מקצב הצמיחה של תעבורת הנתונים במרכזי עיבוד מסורתיים, שתוכפל פי שלושה במהלך אותה תקופה. שורת גורמים מקדמים את הצמיחה המואצת בתעבורת הנתונים בענן, ואת המעבר לשירותי ענן. בין הגורמים האלה, מונים בסיסקו את השיפור בביצועי היישומים, ייעול התפעול השוטף, והתרחבות הפעילות בתקשורת בין מכונה למכונה (M2M) ובעולם ה"אינטרנט של הדברים", (IoE), שבו חפצים מקושרים לרשת, באופן המאפשר להם לשלוח נתונים ולקלוט אותם.
לדברי דאג וובסטר, סגן נשיא סיסקו העולמית לתחום השיווק: "מדד הענן של סיסקו מהווה מאמץ מתמשך לחזות את הצמיחה בתעבורת IP במרכזי עיבוד נתונים ובסביבת ענן, ואת המגמות המנחות את הצמיחה הזאת. עולם הענן שוב אינו בגדר 'טכנולוגיה מתפתחת'. הוא כבר כאן. תעשיית התקשורת חווה אימוץ של הענן המתפתח לפתרון מבוסס, וצובר היענות נרחבת ופריסה הולכת וגדלה. ארגונים עסקיים וגופי ממשל עוברים מסביבות בדיקות – לעידן של ביטחון מלא בתשתיות הענן כבסיס לעומסי העבודה הקריטיים שלהם. מבחינת הלקוחות, שירותי ענן מציעים גישה לתוכן ולשירותים, כמעט מכל מקום".
מעבר לצמיחה המהירה בתעבורת הנתונים בענן, צופה סיסקו כי עידן "האינטרנט של הדברים" – הקישור בין אנשים, תהליכים וחפצים – ימלא תפקיד משמעותי יותר ויותר בצמיחת התקשורת במרכזי עיבוד נתונים ובענן. "האינטרנט של כל הדברים" מייצר כמויות גדולות במיוחד של נתונים, בנפח הצפוי לצמוח ולעמוד על 507.5 זטא-בייט (ZB – זטא-בייט אחד הוא אלף טרא-בייט) בשנת 2019, שהם 42.3 זטא-בייט לחודש. עם זאת, רק מקצת מהתוכן הזה יאוחסן במרכזי נתונים מסורתיים.
כיום, 73% מהמידע המאוחסן במכשירים של לקוחות קצה, מנוהלים על גבי מחשבים אישיים. בשנת 2019, לעומת זאת, כבר יאוחסנו 51% מהמידע האגור במכשירי קצה על גבי מכשירים שאינם מחשבים אישיים, דוגמת סמארטפונים, טבלטים, ומכונות מסוגים שונים. לנוכח צמיחת נפח המידע המאוחסן, צופה סיסקו ביקוש גדול יותר ושימוש רחב יותר באחסון ענן על ידי צרכני קצה. עד שנת 2019, צפויים 55% מהמשתמשים הביתיים באינטרנט להיעזר באחסון מבוסס ענן, לעומת 42% בלבד כיום.
תעבורה במרכזי עיבוד נתונים ובענן
טכנולוגיות חדשות דוגמת רשתות מבוססות תוכנה (SDN) ווירטואליזציה של פונקציות רשת (NFV) צפויות לארגן ולשפר את תעבורת הנתונים במרכזי עיבוד. נפח התעבורה המגיעה אל ליבת הרשת (core) והרמה הגבוהה ביותר של מרכז עיבוד הנתונים עשויים לרדת עד פחות מ- 10.4 זטא-בייט לשנה, בעוד הרמות הנמוכות יותר נדרשות להתמודד עם תעבורה שנתית של 40 זטא-בייט.
צפון אמריקה תציג את התעבורה הגבוהה ביותר במרכזי עיבוד נתונים, עם 4.5 זטא-בייט בשנת 2019, ואחריה אסיה והמזרח הרחוק (2.9 זטא-בייט) ומערב אירופה (1.8).
על מנת להמחיש את המספרים האלה, נציין כי 10.4 זטא-בייט – נפח האחסון ברמה הגבוהה ביותר – שקולים ל- 144 טריליארד שעות של מוסיקה המוזרמת ברשת, שהם 26 חודשים רצופים של האזנה למוסיקה לכל אדם באוכלוסייה הצפויה לחיות על פני כדור הארץ בשנת 2019, תוך שהיא מונה בסך הכל 7.6 מיליארד בני אדם.
הנפח הזה, שקול גם ל- 26 טריליארד שעות של ועידת וידאו באינטרנט, או ל- 21 שעות ביממה של ועידת וידיאו לכל עובד על פני כדור הארץ, בכל מדינה ובכל תחום עיסוק שהוא.
השוואה אחרת, מציבה את נפחי התעבורה האלה כשקולים ל- 6.8 טריליארד של סרטים באיכות HD הנצפים בהזרמה ישירה ברשת – או ל- 2.4 סרטים ביום בממוצע לכל תושב של כדור הארץ בשנת 2019. לחלופין, מדובר ב- 1.2 טריליארד שעות וידיאו בהפרדה גבוהה במיוחד, UHD, שהם 1.4 שעות הזרמת וידיאו מדי יום לכל משק בית בעולם.
וירטואליזציה של מרכז עיבוד הנתונים
עומסי העבודה במרכזי עיבוד נתונים צפויים להיות מוכפלים בלמעלה מפי שניים בין השנים 2014 ל- 2019. עומסי העבודה בענן יצמחו אף מהר יותר, ויוכפלו פי שלושה במהלך אותה תקופה.
צפיפות עומסי העבודה – מונח המתאר עומס לכל שרת פיזי – במרכזי נתוני ענן, עמדה על 5.1 בשנת 2014, וצפויה לעלות ולהגיע ל- 8.4 בשנת 2019. בהשוואה, מרכזי עיבוד נתונים מסורתיים הציגו עומס של 2.0 בשנת 2014, והם צפויים לצמוח לצפיפות של 3.2 ב- 2019.
האינטרנט של כל הדברים יוצר נפחי ענק של נתונים
בחישוב כלל-עולמי, נפח הנתונים הנוצרים על ידי חיישנים, מכשירים ומערכות בעולם האינטרנט של כל הדברים – IoE – צפוי להגיע ל- 507.5 זטא-בייט לשנה, או 42.3 זטא-בייט לחודש בשנת 2019, לעומת 134.5 זטא-בייט בשנת 2014 (11.2 זטא-בייט לחודש). עיר חכמה המאוכלסת במיליון תושבים, צפויה לייצר ב- 2019 נפח נתונים של 180 גיגה-בייט בשנה.
הצמיחה בענן הפרטי לעומת הענן הציבורי
עולם ענן המחשוב הציבורי, שבו שירותים מסופקים על גבי רשת הפתוחה לשימוש הציבור, צומח במהירות גבוהה יותר במונחים של עומסי עבודה כוללים, בהשוואה לעולם הענן הפרטי, הכולל תשתיות ענן המופעלות עבור ארגון בודד. עם זאת, בתחזית לחמש השנים הבאות, ימשיך הענן הפרטי להקדים את זה הציבורי בכל הנוגע לרמת הווירטואליזציה. ככל שעסקים שוקלים יותר ויותר את העלויות הכרוכות בהפעלת משאבי טכנולוגיות מידע ייעודיים, ודורשים רמת עמידות גבוהה יותר – יצמח היקף האימוץ של הענן הציבורי.
על פי התחזית המוצגת במדד השימוש בענן של סיסקו, יצמחו עומסי העבודה בענן הציבורי בקצב שנתי ממוצע (CAGR) של 44% בין השנים 2014-2019, בעוד עומסי העבודה בענן פרטי עתידים לצמוח באותה תקופה בקצב איטי יותר, של 16%.
עד שנת 2019, יפעלו 56% מכלל עומסי העבודה המנוהלים בענן במסגרת מרכזי ענן ציבורי, לעומת 30% בלבד ב- 2014.
בשנת 2019, ינוהלו 44% מכלל עומסי העבודה בענן, ציבורי ופרטי גם יחד – על גבי סביבות ענן פרטי. מדובר בירידה משמעותית, מ- 70% מכלל עיבודי הענן שנוהלו ב- 2014 בסביבה פרטית.
מוכנות גוברת לעבודה בענן
81 מדינות עומדות השנה בקריטריון שהוגדר על ידי סיסקו למוכנות לעבודה ברשתות ניידות – עליה משמעותית לעומת 21 מדינות בלבד, שעמדו בקריטריון הזה אשתקד. ב- 2014 עמדו 109 מדינות בקריטריון המוכנות לעבודה ברשתות נייחות, והמספר הזה צמח השנה והגיע ל- 119.
מדד הענן של סיסקו פותח ככלי להערכת הצמיחה והמגמות בעולם מרכזי הנתונים ותעבורת הנתונים בענן. הדו"ח המתפרסם על ידי החברה משמש מקור מידע למחקרים המציגים תובנות חדשות אודות מגמות המשפיעות על ארכיקטורות מרכזי עיבוד נתונים וארכיטקטורות ענן. התחזית המשולבת הזאת הופכת חשובה יותר ויותר, ככל שמרכזי עיבוד נתונים מרחיבים את הקשר וההישענות על שירותי ענן.
המדד מחושב על בסיס מודלים וניתוח מגוון מקורות מידע, ומציג גם תמונה אזורית גיאוגרפית של מוכנות לעבודה בענן, על בסיס בחינת רשתות התקשורת הנייח

דילוג לתוכן