אבי גנון מנכ"ל World Ort קדימה מדע

"הרפורמה במכללות הטכנולוגיות תעצור את ההסללה של התלמידים בפריפריה לחינוך מקצועי ברמה נמוכה"

**הכותב הוא אבי גנון מנכ"ל World Ort קדימה מדע

החלטת משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה בעניין הרפורמה במכללות הטכנולוגיות היא ניסיון רציני ראשון מסוגו לשנות את המצב הקיים המתסכל סטודנטים ובעלי מקצוע, בעיקר בפריפריה המוחלשת. מזה שנים רווחת הטענה כי ישנה הסללה של תלמידים מעוטי יכולת לחינוך מקצועי, החל בלימודי התיכון ובהמשך גם בהכשרות המקצועיות, שאינן מתנהלות ברמה גבוהה מספיק, ולמעשה מובילות את הבוגרים להתפרנס בשכר נמוך ולחיים מתחת לקו העוני.
עכשיו אנו רואים שינוי. שנים של מאבק של פורום המכללות הטכנולוגיות נשא פרי והרפורמה המוצעת תשנה את המצב בצורה דרמטית. השקעה של כ-500 מליון שקלים במכללות הטכנולוגיות תבטיח לסטודנטים לימודים מגוונים ברמה גבוהה. זו בשורה גדולה, לתושבי הפריפריה, לתעשייה הישראלית המשוועת לכוח אדם איכותי ומיומן להיי-טק, לחינוך הישראלי, ובעתיד הנראה לעין – למדינה כולה!
המטרה היא להוביל את הסטודנטים ללימודי תעודה ברמה המקצועית הגבוהה ביותר אשר תבטיח להם עבודה במפעלים ובתעשיות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. בדרך זו, יהוו הסטודנטים הבוגרים לחוד החנית בתחומם, מה שיאפשר להרוויח משכורות הרבה יותר גבוהות. המדינה תרוויח בזכות העליה בפריון העבודה של מפעלי התעשיה, שכיום בישראל הוא נמוך ביותר לעומת מדינות
ה-OECD. כך, למעשה, ירוויחו כולם: המפעלים, המדינה, הפריפריה שתוכל להתפתח, ובעיקר הסטודנטים עצמם.
נתוני מרכז "אדווה" שפורסמו לאחרונה, מראים כי הנדסאות וטכנאות מחשבים, למשל, הנם מקצועות שהשכר החציוני בהם עומד על 14,700 ₪ לחודש. בהנדסה ואדריכלות- 18,900. אלו דוגמאות למקצועות שנלמדים במכללות הטכנולוגיות, וההשקעה העתידית של המדינה תבטיח כי הסטודנטים יקבלו תכניות לימודים עדכניות, עם המרצים הטובים ביותר, מה שיגדיל בתורו את הביקוש לסטודנטים הבוגרים על ידי מפעלי התעשייה.
כמובן שהחשיבות הגדולה ביותר היא ביצועה בפועל. אחרת תישאר התכנית כסיסמא ריקה מתוכן. דווקא עתה, כשאכן הוקצה כסף אמיתי בתקציב למכללות הטכנולוגיות, זוהי הזדמנות יוצאת מן הכלל לגרום למהפכה בתחום, שתביא ברכה רבה למדינה ולכל הנוגעים בדבר. המחסור הקיים במשק בכוח אדם מוכשר בתחומי הטכנולוגיה, הוא עובדה שאין עליה עוררין. בהקשר זה, דו"ח חדש של רשות החדשנות קובע כי בעשור הקרוב ישראל צפויה למחסור של 10,000 מהנדסים. מהדו"ח עולה כי היעדר כוח אדם מיומן וזמין הוא החסם המרכזי לצמיחה ולתחרותיות של ענף ההיי-טק הישראלי. מחברי הדו"ח מעריכים כי על אף שממשלת ישראל מחויבת לנקוט בפעולות מידיות להגדלת היקף הסטודנטים הרוכשים הכשרה רלוונטית לתעשיית ההיי-טק, האפקט של פעילות כזאת אינו מידי – וייקח כעשור. לכן, נכתב בדו"ח, נדרשת פעילות מידית בנושא. "זהו מהלך בין-משרדי משולב", נכתב, "שחייב להיות מוגדר כיעד לאומי ולצאת לפועל כעת. מדובר בחסם מרכזי לצמיחה, הן של סטרטאפים והן של חברות טכנולוגיה ישראליות מבוססות יותר". הדו״ח מצביע על מגמה של קיפאון בהיצע המהנדסים ,וירידה משמעותית בעשור האחרון במספר בוגרי תחומי המדעים בכלל מ 13% בשנת 2004 ל-8.7% מכלל מקבלי התארים בשנת 2014. גם דו״ח שפורסם על ידי ה-OECD וסקר את מצב ההכשרה המקצועית העל תיכונית בישראל, קבע שקיים חוסר ההתאמה בין הכישורים המקצועיים הנלמדים, לבין צרכי המעסיקים במשק ומחסור בכוח אדם מיומן – עורכי הדו"ח מרחיבים בנושא האיום המרחף מעל התעשייה הישראלית על רקע גלי הפרישה לגמלאות בקרב עולים מחבר העמים, המתאפיינים בכישורים גבוהים, וגורס כי גל פרישה זה יחמיר באופן מהותי את המחסור בעובדים בעלי הכישורים הנדרשים לתעשייה.
מנכ"לים בחברות היי-טק מתריעים מזה זמן רב, כי הביקוש עולה על ההיצע, מה שמאט את קצב הצמיחה, ומשפיע לרעה על המשק. הפתרון שלהם: להשקיע בחינוך כבר בתיכון ובינתיים לייבא עובדים זרים מחו"ל. גם בכנס אלי הורוביץ (כנס קיסריה) לכלכלה וחברה, העלו ראשי המשק לדיון את סוגיית המחסור בעובדים מקצועיים: השוני הבולט בצרכים ובהתמודדויות בין כלכלת ההי-טק ליתר ענפי המשק בא לידי ביטוי היטב במצוקת בכירי הענף בגיוס עובדים. הקושי לגייס עובדים מקצועיים לענפי ההי-טק בולט יותר מאשר בשאר ענפי התעשייה והמקצועות שבמחסור הינם שונים. כך, כשהתבקשו הבכירים לדרג שלושה מקצועות שקשה למצוא בהם עובדים, בלט בענף ההיי-טק המחסור החמור במהנדסים (54%), מתכנתים (45%), אנשי שיווק (26%) וטכנאים/הנדסאים ( 19%).
אני מברך על כך שבהכנת התוכנית לרפורמה במכללות הטכנולוגיות, שותפו גם המכללות הטכנולוגיות עצמן, ואכן המלצותיהם התקבלו על ידי קובעי המדיניות. השותפות הזאת היא תחילת דרך לשיתוף פעולה רחב יותר של המכללות עם משרדי הממשלה ביישום התוכנית. אני תקווה כי אכן הרפורמה תיושם באופן מיידי.
כבר החמצנו דורות אחדים של תלמידים בפריפריה מחוסר יכולת של המערכת לספק להם לימודי מקצוע ברמה גבוהה, ומכאן גם נוצר הדימוי השלילי לחינוך המקצועי, בניגוד למקובל במדינות רבות בעולם בהן החינוך המקצועי הנו ברמה גבוהה ומבטיח קליטה כמעט מיידית בשוק העבודה, ובעיקר בתעשיות הטכנולוגיות המפותחות.
אין לי ספק כי דווקא בישראל ניתן לשנות את המצב מן היסוד ולהפוך את החינוך המקצועי, להיות חינוך מבוקש עם תחרות בין הסטודנטים להתקבל אליו. זהו האתגר האמיתי של מדינת ישראל.

World ORT הינו ארגון החינוך היהודי הבינלאומי הפועל משנת 1880 במרבית הקהילות היהודיות ברחבי העולם. משאבי הארגון העולמי מגיעים בעיקר מתורמים פרטיים, קרנות פילנתרופיות ונתמכים
על ידי איגוד הפדרציות היהודיות וממשלות ברחבי העולם. הפעילות של World ORT בישראל מתקיימת משנת 2007 תחת השם "קדימה מדע" בשיתוף משרדי הממשלה (משרד החינוך, המשרד לפתוח הנגב והגליל ואחרים) ובשיתוף עם קרנות פילנתרופיות, המגזר העסקי ורשויות מקומיות לקידום החינוך המדעי-טכנולוגי בפריפריה.

דילוג לתוכן