האם הח"כים מנסים להשתלט על רשת האינטרנט?

חוק הפייסבוק:
מאיגוד האינטרנט הישראלי נמסר בתגובה: אנו מצרים על קידום הצעת החוק. "חוק הפייסבוק" אינו כלי יעיל למאבק בהסתה ברשת. מחד, הוא יחסום פוסטים הנחזים להיות מסיתים אך ורק מעיניהם של משתמשים בישראל בעוד יתר העולם ימשיך לראותם. במקביל – החוק במתכונתו הנוכחית יאפשר הסרת פרסומים לגיטימיים ופגיעה בחופש הביטוי שכן הוא כולל מונחים מעורפלים ועמומים כמו "סכנה לביטחון הציבור" או "סכנה לביטחון המדינה" שניתנים לפרשנות רחבה מדי, במיוחד כשהם יוצגו לבית המשפט במעמד צד אחד. אם היה חוק זה בתוקף בעת פרשת הבלוגר אנס אבו דעאבס, שכתב פוסטים סאטיריים על התומכים בהצתות (ומצא את עצמו עצור במשך שלושה ימים), היו הפוסטים הלגיטימיים שלו מוסרים מיידית מהרשת ללא צורך. סוג כזה של צנזורה גסה של הרשת הוא פתח לפגיעה קשה בחופש הביטוי ולחופש הפוליטי בישראל. הסתה ברשת כיום היא תופעה שיש להילחם בה בדיוק פינצטה – לא פטיש.

 

איגוד האינטרנט הישראלי סוקר את כל מהלכי החקיקה שהחלו השנה שמטרתם לשנות את אופיה הפתוח של הרשת:
1. הצ"ח התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת סינון אתרים פוגעניים) של ח"כ שולי מועלם ואחרים ("חוק הפורנו"):
הצעת החוק ביקשה להפוך את ברירת המחדל כך שתכנים המוגדרים כ"פוגעניים" (תכני אלימות, הימורים ופורנוגרפיה) ייחסמו – אלא אם יבקש בגיר לקבל גישה אליהם וירשם לצורך כך במאגר המידע של ספק הגישה לאינטרנט. לדעת איגוד האינטרנט, הצעת החוק איימה על חופש הביטוי, חופש המידע וחופש העיסוק וכפתה על ספקי האינטרנט להיות גורם האכיפה של האינטרנט. "סוגיית התכנים הפוגעניים ברשת אכן מצריכה התמודדות, אך חקיקה מעין זו רק תשלה את ההורים כי ילדיהם מוגנים, כאשר סינון התכנים אינו מגן עליהם. הדרך היחידה לטפל בחשיפת ילדים לתכנים פוגעניים היא בחינוך, הסברה והפעלת סמכות הורית. וגם היום – הורה הרוצה בכל זאת לסנן תכנים, יכול לעשות זאת כבר כיום בחינם או במחיר שווה לכל נפש".
סטטוס הצעת החוק: עברה וועדת שרים לענייני חקיקה ומאז לא התקדמה, ככל הנראה לאור הביקורת הציבורית.

2. הצ"ח הסרת פרסום הסתה שהתפרסם ברשת החברתית המקוונת (של ח"כ רויטל סויד ואח').
הצעת החוק ביקשה לחייב רשתות חברתיות לנטר באופן מתמיד את השיח המתקיים בהן, ואם זיהו דבר הסתה לטרור, או שנודע להן על כך ממקור אחר – הן מחויבות להסירו תוך 48 שעות, ולא – הן יקבלו קנס בסכום גבוה .באיגוד האינטרנט סבורים כי הצעת החוק מעבירה למעשה את סמכות ההחלטה אילו ביטויים לצנזר כדי לא להיקנס לגופים עסקיים – מסחריים, אשר להם נטייה טבעית למזער את הסיכון העסקי. הטלת האחריות עליהן, תגרום לפגיעה אנושה בביטוי ברשת, שכן גופים אלה בהכרח יצנזרו מידע עודף.
סטטוס: הצעת החוק ממתינה להתקדמות תזכיר החוק הממשלתי (הקרוי "חוק הפייסבוק" אשר עבר היום את אישורה של וועדת שרים לענייני חקיקה).

3. אפליקציית "בליינדספוט":
"בליינדספוט" היא אפליקציה סלולרית שפותחה במטרה לאפשר שיח אנונימי בין משתמשים. בשל כך, נוצלה האפליקציה במקרים רבים למשלוח מסרים בריוניים ופוגעניים. לאור השימוש הפוגעני שנעשה באפליקציה, קמה מחאה תקשורתית גדולה נגדה ואף דיווחים על ניסוח הצעת חוק (ע"י ח"כ ביתן ומשרד המשפטים).
סטטוס: לא הייתה התקדמות כלשהי והעיסוק בנושא נעצרה כשירד העיסוק הציבורי באפליקציה.

4. תזכיר חוק זכויות יוצרים
תזכיר חוק של משרד המשפטים המבקש להתמודד עם קשיי אכיפה בשל הפרות של זכויות יוצרים. באיגוד סבורים שתוך כדי הניסיון להתמודד עם הפרות פוגע התזכיר בחופש הביטוי ומבקש לחסום אתרים עוד לפני שהוכח שהם הפרו זכויות יוצרים בצורה מסחרית. לדעת האיגוד, נוסחו הנוכחי של התזכיר לא מאזן בצורה ראויה בין הזכויות השונות ויש ליצוק לתוך ההסדר שנועד להילחם בסוחרי העותקים המפרים ברשת, מערכת של איזונים הולמת שתמנע גלישה של פעולות אכיפה כלפי פעילות תמימה ולגיטימית.
סטטוס: משרד המשפטים יושב בימים אלה על המדוכה ונראה שיחלוף זמן עד שתנוסח ותקודם הצעת חוק.

5. כניסה לתוקף של תקנות הנגשת אתרי אינטרנט לבעלי מוגבלויות:
תקנות נגישות השירות שתוקננו באוקטובר 2013 קובעות שכל אתר אינטרנט חייב להית מותאם ונגיש לבעלי מוגבלות, והיו אמורות להיכנס לתוקף השנה. אלא שעל רקע ביקורת לפיה התקנות אינן מספיק ברורות ומטילות נטל גדול מאוד על בעלי אתרים הוחלט .לדחות בשנה את כניסת התקנות לתוקף, כך שאתרים קיימים יהיו חייבים להיות נגישים החל מאוקטובר 2017. התקווה היא שעד אז יעודכן נוסח התקנות על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.
סטטוס: הנוסח החדש יובא לדיון בכנסת במהלך ינואר 2017.

איגוד האינטרנט הישראלי פועל לכל אורך השנה על מנת לשמור על אופיה העצמאי הפתוח והבטוח של רשת האינטרנט ככלי שיעודד ביטוי חופשי ודמוקרטי, תוך מאבק מתמיד בהסתה ובריונות רשת. בכל מהלכי החקיקה הנ"ל פעל האיגוד באופן מידתי, לא בהכרח על מנת לסכל את הצעות החוק אלא למתן ולהציב גבולות על שאיפות המחוקק לרגולציה נוקשה ולעיתים אף דורסנית.

כך למשל בהקשר של "חוק הפורנו", הצליח לחץ שהופעל, בין היתר, על ידי האיגוד להוריד את ההצעות מסדר היום לעת עתה.

גם בהקשר של תקנות הנגשת אתרים לבעלי מוגבלויות, פעל האיגוד מתוך אחריות ציבורית על מנת לאזן בין הצורך הברור להנגיש את הרשת לכולם מחד – והצורך למתן את הנטל הכבד על בעלי אתרים מנגד.

גם בהקשר של "חוק הפייסבוק" סבורים באיגוד כי מונחים מעורפלים ועמומים כמו "סכנה לביטחון הציבור" או "סכנה לביטחון המדינה" שנתונים לפרשנות רחבה מדי והצעת החוק במתכונתה הנוכחי מטילה צנזורה גסה ורחבה מדי על הרשת ופתח לפגיעה קשה בחופש הביטוי והחופש הפוליטי בישראל.

דילוג לתוכן