ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה

"יש סינרגיה בין האקדמיה והכלכלה לביטחון הסייבר והתעשייה היא הגשר המקשר. אני מצפה שהתעשייה הישראלית תצליח לייצר לא רק סטרטאפים אלא גם חברות בשלות"

 

"ישראל צריכה להיות נוכחת יותר ומשפיעה יותר על האופן שבו התחום הזה יתעצב בשנים הבאות"

 

במושב הפתיחה של כנס הסייבר הבינלאומי, הנערך כעת (23.6) באוניברסיטת תל אביב, אמר נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ יוסף קלפטר, כי "בכל נקודת זמן יש לנו 250 חוקרים ושותפם שעובדים ומרכזים את הידע והמומחיות שלהם לחקר תחום הסייבר".

 

פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר כנס הסייבר וראש המרכז הרב-תחומי לחקר הסייבר ע"ש בלווטניק ((ICRC באוניברסיטת תל אביב, ציין, כי "מחקר הסייבר והטכנולוגיה בתחום היא תוצאה של תהליך מחשוב מאוד מהיר בחיינו. השלב הראשון במהפכה היה תחום ביטחון המידע. הבנו שזה לא מספיק כי מהפכת המחשוב משפיעה על מערכות ותחומים אחרים בחיים, ניהול אנרגיה למשל, ועברנו לשלב השני והוא בטחון הסייבר. גם זה לא מספיק היום ואנחנו עוברים לשלב השלישי לאור התפתחות האינטרנט של הדברים, ערים חכמות, רכבים חכמים. כל אלו לא יוכלו לעבוד ללא רמה של אבטחת הביטחון".

 

ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה אמר כי "אם אני צריך למנות מספר הישגים בתחום הסייבר, אציין את בניית ישראל כמרכז סייבר ובניית האקו סיסטם של האקדמיה והמשאב האנושי כדי לאפשר זאת. המשאב האנושי הוא קריטי להצלחה של התחום ופיתוחו. מנקודת המבט של המדינה הישג נוסף הוא הקמת הארגון הממשלתי החדש שיעסוק בתחום הסייבר. זו לא משימה קלה לעשות ברמה שכזאת.

 

ד"ר מתניה מנה את האתגרים החדשים בחמש השנים הבאות ואמר כי "הראשון, הוא ביסוס רשות בטחון סייבר שתהיה אחראית על התחום מקצה לקצה. אנחנו בתחילת התהליך בתוכנית התלת שנתית. האתגר השני הוא בניית חוסן השוק.  זה דורש לעבוד עם האקדמיה וגופים רבים ומקבלי החלטות. אתגר נוסף הוא בזירה הבינלאומית. למרות שיש לנו יחסים טובים עם מספר חברות בעולם ואנחנו לוקחים חלק במספר פורומים בתחום הסייבר אנחנו צריכים להיות נוכחים יותר ומשפיעים יותר על האופן שבו התחום הזה יתעצב בשנים הבאות.

 

בנושא תפקידה של האקדמיה בקידום מדיניות הסייבר בישראל אמר מתניה, כי " מרכזי המחקר בישראל חשובים מאוד לקידום תחום בטחון הסייבר. אי אפשר לדבר על הובלת התחום ללא מנהיגות אקדמית ברורה. האקדמיה צריכה לעבוד עם ממשלת ישראל בצמידות כדי לקדם את המרכזים ואת התחום. אני מצפה מהמרכזים הללו שיביאו חשיבה חדשה שתעזור גם לשאול שאלות חדשות ושתביא לשולחן ידע חדש וחדשני. אני מצפה מהאקדמיה להכשיר עוד אנשים שיעסקו בתחום".

 

עוד הוסיף מתניה, כי "בטחון הסייבר של ישראל חשוב מאוד לאסטרטגית הביטחון של ישראל והיכולת להגן עליה אבל גם להגן על התעשייה. יש סינרגיה בין האקדמיה והכלכלה לביטחון הסייבר והתעשייה היא הגשר המקשר. אני מצפה שהתעשייה הישראלית תצליח לייצר לא רק סטרטאפים אלא גם חברות בשלות.

 

"אנחנו עובדים יחד עם משרד החינוך, משרד האוצר, משרד הכלכלה והאקדמיה כדי לייצר את האקו-סיסטם המתאים ואני רואה את תפקיד הממשלה לאפשר כל מי שרוצה להיכנס לתחום לעשות זאת ולהצליח. תפקיד הממשלה הוא להוות זרז שאמור לאפשר זאת".

 

Cyber Revolution – כנס הסייבר הבינלאומי בראשות פרופ' יצחק בן ישראל נערך זו השנה החמישית (22-25 ביוני) באוניברסיטת תל אביב. במהלכו ידונו בכירים מרחבי העולם בהיבטים דיפלומטיים של טרור ופשעי סייבר; שיתופי פעולה בינלאומיים למאבק בטרור מקוון; מוכנות של מדינות לתקיפות סייבר ממוקדות (TPA) והגנה על תשתיות קריטיות; פתרונות חדשניים; ועוד. הכנס במעמד נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, רה"מ, בנימין נתניהו ושר הביטחון, משה (בוגי) יעלון. בין הבכירים שלוקחים בו חלק: האוורד שמידט, לשעבר יועץ סייבר לנשיא אובמה; מאורין אולסון, נציבת ועדת המסחר הפדראלית בארה"ב(FTC); דיויד קו, ראש מטה הסייבר בסינגפור; ברוס שנייר, מומחה סייבר בינלאומי; ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה; גיל שוויד, מייסד ויו"ר צ'קפוינט; ד"ר דני גולד, מפתח כיפת ברזל; נדב צפריר, לשעבר מפקד יחידת 8200; ד"ר אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה; הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ואחרים.את הכנס מובילים המרכז הרב-תחומי לחקר הסייבר ע"ש בלווטניק וסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל-אביב, ובשיתוף עם מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ומשרד החוץ.

דילוג לתוכן