בג"צ: דיוני הצוות שמינה נתניהו בעניין העתקת מכון וולקני יוקפאו; העתירה תובא לדיון בפני הרכב שופטי בג"צ

כבוד השופטת ענת ברון קיבלה את ההחלטה לאחר שמשרד החקלאות השיב לעתירה שהגישו חוקרי מכון וולקני
משרד החקלאות כתב בתשובתו לעתירה שהגישו חוקרי מכון וולקני, כי "חוות הדעת המולמו"פ בנושא הונחה בפני הממשלה וחזקה כי תובא במסגרת מכלול השיקולים בעת קבלת ההחלטה"
אך כיצד התייחסות זו שבאה לידי ביטוי בתשובתו של משרד החקלאות לעתירה מסתדרת עם תגובתו של משרד החקלאות כשנחשפה חוות הדעת של המולמו"פ בתקשורת לפיה, "…הדוח שהוזכר לא הגיע לידינו ולכן אין לנו יכולת להגיב עליו בצורה רצינית ומקצועית".
ד"ר נירית ברנשטיין, יו"ר נציגות החוקרים במכון וולקני: "משרד החקלאות צריך להחליט – האם חוות הדעת הזו הוגשה לפניו והוא דן בה או שמא הוא אינו מכיר אותה? יכול להיות שנערך דיון ב"ממשלה" בתחומי סמכויותיו של משרד החקלאות והוא לא זומן אליו"?
היום בבוקר כבוד השופטת ענת ברון בשבתה בבית המשפט העליון קבעה בעתירה שהגישו חוקרי מכון וולקני נגד צוות הבחינה להעתקת מכון וולקני באמצעות עורכי הדין, בועז בן צור וצביקה מצקין, כי "העתירה תיקבע לדיון לפני הרכב עד לפגרת הקיץ…בשלב זה לא ראיתי לשנות את ההחלטה מיום 05.03.2017 בדבר עיכוב עבודת הצוות", נכתב בהחלטה. כזכור, השופטת החליטה לפני כשבועיים להקפיא את דיוני הצוות עד למתן החלטה אחרת. בכך דחתה השופטת את בקשת משרד החקלאות לחידוש דיוני הצוות.
משרד החקלאות טען בשבוע שעבר בתשובה לעתירה שהגישו חוקרי מכון וולקני על הקמת צוות הבדיקה להעתקת המכון צפונה, כי "…המדובר בפעולה (הקמת צוות בחינה שמינה ראש הממשלה לבחינת היוזמה) המצויה בסמכותה של הממשלה, כמי שרשאית להיוועץ עם כל גוף או גורם רלוונטי בקשר להפעלת סמכויותיה…. וכחלק מחובתה לשקול את מכלול ההיבטים הרלבנטיים… ולעשות כן על בסיס מידע עובדתי נרחב, הכולל את מכלול הנתונים הצריכים לעניין".
חוקרי המכון טענו מנגד, כי בחוק המולמו"פ קבע במפורש שהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח אמורה לספק ייעוץ גם, "…בכל הנוגע לתחומי עדיפות לאומיים בנושא המחקר והפיתוח האזרחי; להמליץ לממשלה על הקמת תשתיות למחקר ולפיתוח, ועל ביצוע פרויקטים בתחום המדע והטכנולוגיה; לייעץ לממשלה, וכן לוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה ולפורום המדענים הראשיים של משרדי הממשלה או לגופים אחרים הממלאים תפקיד דומה, בנושאים הקשורים למחקר ולפיתוח הממשלתי, לרבות בנושא הקמת מוסדות מחקר ממשלתיים והחזקתם, וכן להמליץ על אמות מידה מקצועיות למינוי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ולמינוי ראשי מוסדות מחקר ממשלתיים; לייעץ לממשלה, לפי בקשתה, בכל נושא אחר הקשור לתחום המחקר והפיתוח".
כך, חוות הדעת של המולמו"פ היא המוסמכת לספק עצה בכל הנוגע להמשך פיתוח המחקר החקלאי והקמתו של צוות הבחינה שמינה נתניהו מרוקן מתוכן את חוק המולמו"פ. לפיכך חוקרי מכון וולקני ביקשו לבטל את מינוי צוות הבחינה להעתקת מכון וולקני או לחילופין להרחיבו כך שיכלול מומחים מתחום המחקר והמדע.
משרד החקלאות טען בתמימות בתשובתו לבג"צ כי הוא פועל על "בסיס מידע עובדתי נרחב הכולל את מכלול הנתונים הצריכים לעניין". אך שר החקלאות הסתיר את חוות הדעת של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח מהציבור למשך יותר מחצי שנה. לאחר הקמת צוות הבחינה, משרד החקלאות לא חשף את חוות הדעת גם בפני חברי הצוות שהקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כלומר משרד החקלאות פעל כדי להסתיר את חוות הדעת השוללת את היוזמה בתנאים הנוכחיים גם מחברי צוות הבחינה וכך פעל בסתירה לתשובתו בעתירה לפיה הוא מעוניין לפעול על "בסיס מידע עובדתי נרחב".
על פי פסיקה קודמת כפי שהמדינה כתבה בתשובתה לעתירה עולה, כי – "על מנת שרשות ציבורית תמלא תפקידה כהלכה עליה לדאוג תחילה שכל העובדות והנתונים הנוגעים לעניין יהיו לפניה. באין תשתית עובדתית הולמת לא כל החשוב והדרוש להכרעה בעניין יהיו לנגד עיניה של הרשות" – וזה בדיוק מה שמשרד החקלאות לא עשה כשהוא הסתיר את חוות הדעת מפני הציבור למשך חצי שנה, לא ערך דיון ביוזמתו בחוות הדעת המולמו"פ אלא נדחף לכך וחלק מחברי הצוות הבחינה כלל לא היו מודעים לקיומה. עד רגע זה, משרד החקלאות נמנע מלקיים דיון ענייני בצוות הבחינה בחוות הדעת ורק לאחר שהוגשה העתירה, נאלץ משרד החקלאות בתשובתו להביע על כוונתו להזמין את חוקרי המולמו"פ לדיוני הצוות.
אם לא די בכך, גם כשעלתה הדרישה לערוך דיון על חוות הדעת לאחר שזו התפרסמה בכלי התקשורת, תגובתו בוועדת המדע בראשותו של ח"כ אורי מקלב של מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו החבר בצוות הבחינה הייתה ש"אם יש גורם המעוניין להשמיע את קולו בפני הצוות, הוא מוזמן לענות לקול הקורא שפרסם הצוות".
האם צוות בחינה המבקש לערוך דיון על "בסיס מידע עובדתי נרחב" צריך לחכות למכתב מחוקרי המולמו"פ ולא להזמינם לדיוני הצוות ביוזמתו שלו? כעת, ורק לאחר הגשת העתירה – כתב משרד החקלאות בתשובתו לעתירה, כי "…יש בכוונת הצוות לזמן את כותבי חוות הדעת המולמו"פ ולשמוע את עמדתם…". סוף סוף ניאות משרד החקלאות להזמין את חוקרי המולמו"פ כדי לשמוע את עמדתם.
הנוסח בו כתובה התשובה של משרד החקלאות הינו "שבכוונת הצוות לזמן…". כלומר, עד כה הצוות לא הזמין את כותבי חוות הדעת הממשלתית, האובייקטיבית, המקצועית היחידה שנתונה לו והיו לו הזדמנויות לרוב לעשות זאת בטרם בג"צ הקפיא את דיוני הוועדה. ליתר דיוק, למעלה מחודש. יתרה מזו, כשמשרד החקלאות תיאר את הפעולות שכבר נעשו במסגרת דיוני הצוות, לא מוזכר שהם זימנו את חוקרי המולמו"פ.
משרד החקלאות מקנח בתשובתו לעתירה, כי "חוות הדעת המולמו"פ בנושא הונחה בפני הממשלה וחזקה כי תובא במסגרת מכלול השיקולים בעת קבלת ההחלטה" – אך כיצד התייחסות זו שבאה לידי ביטוי בתשובתו של משרד החקלאות לעתירה מסתדרת עם תגובתו של משרד החקלאות כשנחשפה חוות הדעת בתקשורת לפיה, "…הדוח שהוזכר לא הגיע לידינו ולכן אין לנו יכולת להגיב עליו בצורה רצינית ומקצועית". ד"ר נירית ברנשטיין, יו"ר נציגות החוקרים במכון וולקני: "משרד החקלאות צריך להחליט – האם חוות הדעת הזו הוגשה לפניו והוא דן בה או שמא הוא אינו מכיר אותה? יכול להיות שנערך דיון ב"ממשלה" בתחומי סמכויותיו של משרד החקלאות והוא לא זומן אליו"?
עוד טוען משרד החקלאות בתשובה לעתירה, כי "הקמת הצוות נועדה ליתן מענה לפרספקטיבה רחבה של תחומים במישור המדיניות הלאומית..". עוד טוענת המדינה, כי "הרכב הצוות כולל בעלי תפקידים המומחים בתחומם ולא נפל בו כל פגם או חוסר סבירות".
אך סעיף 4(ב) לחוק קובע את כשירותם וניסיונם הנדרשים של חברי המועצה, שימונו על ידי נשיא המדינה. החוק מקפיד על כך שחבר המועצה יהיה בעל השכלה וניסיון מתאימים לתחום הפיתוח והמחקר האזרחי.
לא כזה הוא הצוות שהרכיב ראש הממשלה שהוא למעשה פשרה פוליטית בין שר החקלאות לבנימין נתניהו.
הרכב צוות הבדיקה לא עולה בקנה אחד עם חוק המולמו"פ בעיקר גם בכל הקשור לתלות של חברי הצוות בפוליטיקאים שמינו אותם: מנכ"ל משרד החקלאות הוא איש פוליטי שעתידו הפוליטי תלוי בשר החקלאות אורי אריאל שהרבה לתמוך בפומבי בהעתקת מכון וולקני לצפון.
עוד כתב משרד החקלאות בתשובתו, כי המדובר בהתייעצות לגיטימית אשר מטרתה להוסיף נדבכים נוספים לדיון עליהם לא אמונה המולמו"פ והכל במטרה לשקול את שתי ההמלצות במקביל על ידי הממשלה". משרד החקלאות כותב עוד, כי "המולמו"פ אמנם מחזיקה בסמכות לייעץ או להמליץ לממשלה בתחומי המחקר והפיתוח האזרחי והממשלתי, ואולם התכנית להעברת המכון כוללת אספקטים רבים אחרים אשר לא באו בגדרה של חוות הדעת המולמו"פ, כלל לא נבחנו על ידה וממילא אף אינם בתחום מומחיותה".
אלא בכתב המינוי כתוב, כי "הריני למנות אתכם בזה, כחברי הצוות לבחינת העתקת פעילות של מנהל המחקר החקלאי ('מכון וולקני') לצפון זאת במטרה לתמוך בהשגת היעד האסטרטגי הלאומי של פיתוח אזורי של לצפון זאת במטרה לתמוך בהשגת היעד האסטרטגי הלאומי של פיתוח אזורי של צפון המדינה תוך המשך פיתוח המחקר החקלאי במדינת ישראל". כלומר אחד השיקולים שהצוות צריך לשקול אותם הוא המשך פיתוח של המחקר החקלאי במדינת ישראל ולשם כך צריכים מומחים מתחום המחקר והמדע כפי שזו מומחיותם של חוקרי המולמו"פ. מדוע, אם כך, ראש הממשלה לא הזמין נציג מהמולמו"פ להיות אחד מחברי צוות הבחינה שכידוע תחום אחריותו וסמכויותיו הם בעניין "המשך פיתוח המחקר החקלאי" כפי שכתוב בכתב המינוי?
משרד החקלאות גם מפרש את חוות הדעת בתשובתו לעתירה כאילו היא המליצה לגבש "תכנית אשר תתפרס על פני שנים אשר יאפשרו באופן הדרגתי הקמת שלוחת פעילות בגליל, לאחר שיתממשו התנאים כאמור בחוות הדעת. ודוק חוות הדעת לא פסלה את העתקת המכון אלא ציינה כי יש לעשות זאת באופן הדרגתי ובתנאים מסוימים", נכתב בתשובתו של משרד החקלאות. וכך משרד החקלאות ממשיך להתעלם בבוטות מחוקרי המולמו"פ וממסקנות חוות הדעת כי אלה פשוט אינן נוחות לו: הפרשנות הטובה ביותר שניתן לקבל לחוות הדעת היא מחוקרי המולמו"פ ולא ממשרד החקלאות ואלו הביעו את עמדתם בצורה ברורה למדי בדיון בוועדת המדע כשנשאלו על ידי חבר הכנסת אורי מקלב, יושב ראש הוועדה – מה דעתם על היוזמה. הם ענו מפורשות שהם היו נמנעים ממנה בשל החשש שהדבר יחסל את המכון והמחקר החקלאי בו.

דילוג לתוכן