7 צעדים לשיפור זמן השהייה באתר, ואיך זה משפיע על קידום

0

העבודה של מקדם אתרים היא כבר מזמן לא רק להביא גולשים לאתר, הוא צריך לוודא שאותם גולשים יבלו כמה שיותר זמן באתר, ויבצעו את הפעולות שאנו מצפים מהם (להשאיר פרטים, לקנות, להתקשר וכו').

מאמר מאת דניאל זריהן, מקדם אתרים מקצועי וכותב בלוג על קידום אתרים בגוגל ושיווק באינטרנט

הסיבה הראשונה לכך היא שככל שגולש מבלה יותר זמן באתר, כך ישנה סבירות יותר גבוהה שהוא בסופו של דבר יבצע את הפעולה שבעל האתר רוצה שיעשה. לא משנה אם הפעולה היא להירשם לניוזלטר, לקנות מוצר או לשלוח ליד. ככל שהגולש יבלה יותר זמן באתר, כך תעלה הסבירות שיבצע את אחת הפעולות הללו.

הסיבה השנייה להשקיע בשיפור זמן השהייה היא שלמרות שאין תיעוד כתוב על כך, רוב מומחי השיווק בעולם מאמינים שזמן שהייה מהווה פקטור חשוב על פיו גוגל מקדם את האתר או העמוד. ד"רפיטרג'יימיירסמ-Moz למשל חושב שגוגל מתחשבים בנתון זמן השהייה בעזרת ניתוח נתוני גולשים בגוגל אנליטיקס. שוןסימ-SEO-Hacker לעומת זאת מציין את מדד הקליק הארוך (long click) בתור הגורם שהופך את זמן השהייה לרלבנטי לקידום אתרים.

הקליק הארוך הוא מדד באמצעותו גוגל עוקב אם גולש שהקליק על קישור לאתר אכן נשאר באתר וקיבל את מה שחיפש. אם אותו הגולש חוזר שוב לאותו דף התוצאות של גוגל, זה אומר שהאתר לא סיפק את הצורך שלו, ואולי גוגל יחליט לקדם אתר אחר במקומו.

לא משנה מהי הסיבה לחשיבות של זמן השהייה, אם עד כה לא התייחסתם למדד זה בעבודת הקידום השוטפת שלכם – זה הזמן להתחיל. כדי להבין איך עושים את זה, תחילה אסביר לכם איך אפשר למצוא את העמודים שדורשים שיפור.

איתור עמודים עם זמן שהייה נמוך

תחילה אבחן אילו עמודים זקוקים לשיפור.

  • אכנס לגוגל אנליטיקס תחת Acquisition > Source ואבחר ב-Landing Page
  • אסנן את התאריכים כך שאראה 30 יום אחורה
  • אסנן את התוצאות לפי כמות הצפיות שקיבל כל עמוד, בסדר יורד.

כעת אעבור על רשימת התוצאות, ואבחן אם יש עמוד שכדאי לי לעבור עליו.

החוק שלי הוא זה:

  • עמוד שזמן השהייה פחות משתי דקות > כדאי לשפר אותו.
  • עמוד שזמן השהייה יותר מ-7 דקות > כדאי לי להיכנס אליו, להבין מה עובד שם ולשעתק את זה לשאר העמודים.

כדאי לבחור לשפר עמודים שקיבלו לפחות 10 צפיות, על מנת שהתוצאות אכן ישקפו מדד מהימן.

אז מצאתי את העמודים שאעבוד עליהם, שמתי אותם ברשימה, ונכנסתי לעמוד הראשון ברשימה. מהם הצעדים שאבצע באותו עמוד כדי לוודא שזמן השהייה בו אכן יגדל בחודש הקרוב?

שלב #1 לבחון את הטקסט

הדבר הראשון שאבחן אותו, שהוא גם הכי קל לבחינה, הוא הטקסט בעמוד. גולש נכנס לעמוד כלשהו שהוא מצא בתוצאות החיפוש, ותוך 2 עשיריות השנייה, לפימחקרשלאוניברסיטתמיזורי, הוא מגבש את הרושם הראשוני לגביו. אחרי 2.6 שניות הוא מגבש רושם די סופי. זה הזמן שיקבע אם הגולש יבלה באתר זמן ממושך, או יצא לחלוטין מהאתר ויחזור לגוגל לחפש אתר אחר שיעזור לו.

אז איך אני משפר את הטקסט כך שאותו גולש ישאר איתי? הנה כמה שאלות מנחות שיעזרו לכם. זה לא רשימה ממצאת, אבל זה יאפשר לכם לבצע מספר שינויים, שתוכלו כעבור חודש לבחון את השפעתם על זמן השהייה באנליטיקס.

  • האם יש מספיק תוכן בעמוד? בדרך כלל התשובה היא לא. כדי לדעת כמה תוכן צריך, כלל האצבע הוא לפחות 1,000 מילה.
  • האם לטקסט יש כותרת ראשית, וכותרות משנה טובות? כדי לדעת אם הכותרות טובות, קיראו רק אותן, בלי שאר הטקסט, ונסו להבין מה הטקסט מנסה להגיד.
  • האם הפסקאות בנויות נכון לאינטרנט? פסקאות שבנויות כגושים ענקיים לא עובדות טוב באינטרנט. בנוסף, גם פסקאות קצרות מדי יכולות להוות בעיה.
  • האם הטקסט מצליח לענות על השאלה שעולה בכותרת המאמר? פעמים רבות הטקסט יסטה מהנושא או לא יספק תשובה נאותה לשאלה שעלתה בתחילת הטקסט.
  • האם הנוסח אופטימלי? טעויות כתיב, תחביר, ניסוח קלוקל או שכונתי מדי, או דיבור בז'רגון מסובך וקשה להבנה. כל אלו יפגעו בקריאות של הטקסט ויגרמו לגולש לברוח מהאתר.
  • האם הטקסט מחולק לבולטס ויש בו בולדים. בולטס ובולדים עוזרים לגולש לקרוא את הטקסט.

 בחינה ראשונית זו של הטקסט היא הכי חשובה מכל שאר השלבים. רק אחרי שאבצע את התיקונים הבסיסיים אעבור לשלב הבא.

שלב #2 לעזוב את הגולש במנוחה

אחד מעקרונות הרפואה הבסיסיים ביותר הוא המשפט הלטיני Primum non nocere, או בעברית: ראשית כל, אל תזיקו. אני חושב שגם בעלי אתרים צריכים לאמץ משפט דומה: ראשית כל, אל תציקו.

יש יותר מדי אתרים בישראל שגורמים לי להרגיש כאילו אני בסרט מדע בדיוני בחלל ואני צריך להתחמק מחלליות תוקפות:

  • אני נכנס למאמר בסלולרי, קופץ לי פופ אפ ענק, והוא לא עושה רושם שהוא מתכוון לזוז אלא עם אקליק עם האצבע על "דלג לאתר" שמופיע בפונט 6.
  • אני כבר עמוק בקריאה של מאמר במחשב הנייח, כשפתאום קופץ לי פופ-אנדר, שמופיע בכלל לפני הדפדפן הראשי שלי. עכשיו אני לא יודע איזה דפדפן לסגור.
  • אני מנסה לקרוא פיצ'רים של מוצר שאני מעוניין לרכוש, אבל קשה לי להתמקד כי התוכן מוקף בבאנרים בצבעים צעקניים שהולמים בי לקנות קרקע מופשרת בפרדס חנה.

בכל המקרים האלו התוצאה היא שאבלה פחות זמן באתר. אני לא חס וחלילה אומר לבטל את כל הפרסומות באתר. מה שאני כן ממליץ זה ליישם את הפרסומות בצורה נכונה, שתראה טבעית לגולש:

  • התאמת צבעים. להתאים את הצבעים של מודעת האדסנס לצבעי האתר.אפשר לעשות זאת בקלות בממשק של אדסנס.
  • התאמת אופי המודעה. להתאים את מודעת האדסנס או את הבאנר לאופי האתר. אם למשל מדובר על אתר רפואי לא מתאים שיופיעו מודעות למשחק יריות בפלייסטיישן. אפשר לעשות בלוק לסוגי המודעות הלא רלבנטיות גם כן בממשק האדסנס.
  • השהיית פופ-אפ. אם יש טופס פופ-אפ, להפעיל אותו רק לאחר שהגולש שהה זמן מספק באתר, או לאחר שהגיע לסוף המאמר. כמו כן כדאי לשים באותו טופס כפתור סגירה גלוי וברור.
  • שימוש בפלטפורמות גילוי תוכן (content discovery). פרסומות כמו של אאוטבריין וטאבולה עוזרות לאנשים לגלות תוכן מעניין נוסף וכך לא נתפסות אצלם כפרסומת סטנדרטית שרק מנסה למכור להם משהו.

שלב #3 להטמיע וידאו ומדיות אחרות

כל מי שעוסק בקידום אתרים באמצעות תוכן יודע שהעבודה היא באיזשהו מקום מלחמה עם הגולש – כי הגולש לא באמת רוצה לקרוא!

מספיק שתכתבו פסקה ארוכה מדי, או אפילו מילה מסובכת מדי, והגולש יעוף לכם מהאתר. במקום לשבור את הראש, אפשר פשוט להטמיע סרטון שמסביר או מדגים את הנקודה שהועלתה במאמר.

אם אין לכם את הכסף או הזמן לבנות תוכן בעצמכם, תמיד תוכלו להשתמש בסרטונים ביוטיוב ולהטמיע אותן בדף.

יש לשימוש בסרטונים כמה יתרונות:

  • זה מוסיף ויזואליות לאתר.
  • אם מדובר על סרטון טוב, גולשים פעמים רבות יקדישו כמה דקות לצפות בו, משהו שכמעט ולא רואים שגולשים עושים בקריאה בלבד.
  • אפשר להסביר נושא מסויים הרבה יותר טוב בוידאו מאשר בטקסט.
  • הטמעת סרטון מיוטיוב לא מפרה זכויות יוצרים, בשונה מהטמעת תמונות מסויימות.
  • דף עם סרטון נתפס כאילו נכתב על ידי אדם מקצועי. כותבי תוכן בתשלום, שמשלמים להם 10 אגורות למילה, בדרך כלל לא טורחים לשבץ סרטונים. כך נוצרים אתרי תוכן הזבל שאני כבר מזהה אוטומטית, אתרים שלא נכתבו למען הגולש אלא כדי שגוגל יקדם את האתר. זוכרים את הרושם הראשוני שנוצר בשתי עשיריות השנייה? ברגע שאני מגיע לאתר כזה אני סוגר את הדפדפן בתוך שניות, ואני בטוח שעוד גולשים עושים את אותו הדבר.

בנוסף לוידאו אפשר להטמיע עוד מדיות שבהכרח ישפרו את זמן השהייה. אפשר להטמיע תמונות מסך, גרפים, אינפוגרפיקות, או פשוט תמונות רלבנטיות שיהפכו את המאמר לפחות טקסטואלי ויותר מזמין.

טיפ קטן: אני לא ממליץ להטמיע תמונות גנריות, כמו התמונה של נציגת השירות שמופיעה במאות אלפי אתרים שונים. תמונות אלו דווקא יגרמו לגולש לנטוש את האתר שלכם. במקום זאת חפשו תמונות מקוריות, ססגוניות וצבעוניות, שיהיו רלבנטיות לתוכן ויתרמו לו.

שלב #4 להתאים את האתר לנייד

הנושא של התאמה לנייד הוא די שחוק. כל חברת בניית אתרים מבטיחה ללקוח אתר רספונסיבי לחלוטין. אבל יש גורמים אחרים בהתאמה לנייד שמשפיעים ישירות על זמן השהייה באתר, ושלא בהכרח מסופקים על ידי כל אתר "רספונסיבי". תוכלו לבדוק שאכן מתקיימים הסעיפים הבאים אצלכם באתר:

  • גודל הפונט והכפתורים. באתרי מובייל גודל הפונט צריך להיות לפחות 14px. הכפתורים צריכים להיות גדולים מספיק כך שהגולש לא יתקשה ללחוץ עליהם.
  • תקינות לכל המכשירים לאורך זמן. בגוגל אפשר לבדוק כיצד נראה האתר במכשירי מובייל וטאבלט שונים. מכיוון שמכשירים אלו כל הזמן מתעדכנים כדאי לבצע בדיקות חוזרות שאין בעיות בהצגת התוכן, לפחות עבור מכשירים מובילים.
  • הגיון של מבנה האתר גם במכשיר מובייל. בלתי אפשרי כמעט לעשות אתר רספונסיבי באופן אוטומטי, מבלי לאבד משימושיות האתר. אם נעשה עיצוב רספונסיבי אוטומטי יתכנו טעויות במבנה הבסיסי של האתר. למשל אם היה באתר בדסקטופ תפריט צדי, שבמובייל פשוט יורד לתחתית העמוד, יתכן שזה יפגע במבנה הבסיסי של העמוד ויפגע בסופו של דבר גם בזמן השהייה של הגולש.

שלב #5 שפרו את מהירות האתר

הגולשים שלכם לא יחכו עד שהאתר שלכם יסיים להעלות. תוכלו לעבור על תוצאותהבדיקהשל גוגל על מנת לשפר את מהירות ההעלאה והתגובה של האתר. זהו צעד מאוד טכני ולא אכנס אליו כאן, רק אציין שזה נעשה פקטור יותר ויותר חשוב המשפיע מאוד על זמן השהייה של הגולשים. אם אתם רוצים לדעת יותר על כך, הנה מדריךבנושאבאתרשלי.

שלב #6 הוספת קישורים יוצאים וקישורים פנימיים

זהו שלב לא מובן מאליו. אני מוסיף לינקים למאמר לא כדי לזכות בנקודות SEO. כמו שעורך דין מנסה לשכנע את השופט עם תימוכין, כך אני מנסה לשכנע את הגולש במה שאני כותב בכך שאני מביא תימוכין מאתרים אחרים בעלי אוטוריתה בתחום.

אני מאמין שכשגולש שם לב שלא סתם הקאתי את התוכן (כמו שעושים כותבי התוכן זבל באינספור אתרים), אלא שבצעתי מחקר שמוכיח את טענותי ובססתי אותן על אתרים אחרים, הוא יאמין לי יותר ויאות לקרוא את התוכן שלי יותר לעומק.

בנוסף לקישורים יוצאים אשתמש גם בקישורים פנימיים, שוב כדי לבסס את טענותי או להסביר אותם. עוד סיבה להשתמש בקישורים פנימיים היא שהגולש ממשיך לשוטט באתר שלי, וכך באופן פרקטי מגדיל את זמן השהייה שלו.

שלב #7  השקיעו בתוכן איכותי

נכון, השלב הראשון שלי היה בחינה ושיפור של הטקסט. אתם בטח תוהים למה אני חוזר על אותו השלב במלים אחרות.

השלב השביעי הוא אולי השלב הכי חשוב, כי בשלב זה אני בוחן את כל התוכן מחדש, תוך כדי כך שאני כל הזמן שואל את עצמי: האם זהו התוכן הטוב ביותר שאפשר לייצר בנושא הזה?

אם התשובה תהיה חיובית – זה אומר שסביר להניח שגם הגולש ירגיש כך, ואז הוא לא יתפתה לבצע חיפוש נוסף בגוגל כדי למצוא אתר טוב יותר. אם התשובה שלילית, אבחן שוב מה צריך להוסיף כדי לשפר את המאמר.

סיכום

במדריך זה אמנם התמקדנו בזמן השהייה, אבל יש לזכור שצריך לקחת בחשבון גם את מדד הנעת הגולש לפעולה. היו לי עמודים באתר שגולשים בילו בהם דקות רבות, אבל שלא קינברטו בהם בשום מצב. עמודים אלו יעברו שינויים שיתכן שיפגעו בזמן השהייה בהם, אבל ישפרו את ההמרה.

עברנו פה על מספר שלבים להגדיל את זמן השהייה של האתר. בסופו של דבר כל השלבים הללו מצביעים על אסטרטגיה אחת, לשפר את העמוד כך שהגולש ירצה לבלות בו זמן רב יותר. אז קדימה, בצעו את השלבים וספרו לי אחר כך אם אכן הגולשים בילו בעמודים ששיפרתם יותר זמן.

 


שתף

אודות מחבר