כחול לבן, אדום ירוק: ההיסטוריה של הסטארט-אפ ניישן בשוק ההון

0

לאורך השנים התפתחה כאן סצנת סטארטאפים ערה ומגוונת. היינו מצפים שתהיה לכך השפעה מהותית על שוקי ההון בישראל ובעולם, אך נראה שחברות ההזנק נהנות מחלופות מימוניות מגוונות ולכן נעדרות ממרבית תיקי ההשקעות של הציבור

חברות הטכנולוגיה אחראיות כבר לכמעט 10% מהתוצר, אך המילה סטארטאפ הפכה מוכרת בציבור הרחב רק בתחילת שנות ה-2000, אחרי התפוצצות בועת הדוט.קום. העיתונים החלו לפרסם תמונות של צעירים בחיוכים בוהקים ששוב הצליחו להקים חברה שנמכרה במיליוני דולרים. שמות כמו יאיר גולדפינגר, אדם נוימן, ירון גלאי ויובל טל פרצו בסערה לחיינו והפכו מוכרים כמעט כמו דיירי האח הגדול. פרסום הספר סטארטאפ ניישן בשנת 2009 נתן את האישור הרשמי לתחושות הגאווה הלאומיות והיום פרסומים על עוד אקזיט, פיתוח מסעיר או העתיד המובטח של יוצאי 8200 הם עניין שבשגרה כמעט. קשה לזכור שסטארטאפים הם לא תופעה חדשה כלל.

שנות ה-60-70 העליזות: כשבגרוש היה חור

הסטארטאפים הראשונים הוקמו כבר בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, על ידי יוצאי מערכת הביטחון והאוניברסיטאות כמו עוזיה גליל, בועז איתן, יהודה ברוניצקי ואברהם סוחמי. חלק מהחברות הללו כבר לא קיימות ואחרות הפכו ברבות השנים לחברות גלובליות ענקיות שכולם מכירים ומגלגלות מיליארדי דולרים בשנה – אלרון, ECI ואחרות. החברות הראשונות הוקמו בתמיכה של תאגידים גדולים, במימון עצמאי או באמצעות משקיעים. רק חברות בודדות העזו לנסות לגייס מימון באמצעות הנפקה בבורסה, כמו אלסינט שהנפיקה בבורסת הנאסד״ק כבר בתחילת שנות ה-70.

שנות ה-80-90: תנופת עשייה

בשנות ה-80 וה-90 החלה הממשלה להציע תכניות לתמיכה בחברות טכנולוגיה כדי לעודד את השוק הצעיר ולסייע לו להתרחב. תכניות כמו ״יוזמה״ ותכנית החממות הטכנולוגיות תמכו באלפי חברות לאורך השנים וסיפקו עידוד קריטי ליזמים בשלב ההתחלתי הרגיש. בשנות ה-90 החלו לקום גם קרנות ההון-סיכון הראשונות בישראל, אחרי ההצלחה של קרנות ההון סיכון בארה״ב בשנות ה-80. קרנות אלה הרחיבו את אפשרויות המימון של חברות בשלבים התחלתיים וגם בשלבים מתקדמים יותר.

שנות ה-2000: מתחילים הכי חזק ולאט לאט רק מגבירים

נדמה שבכל שנה נשברים שיאים חדשים של מספר הסטארטאפים שנפתחים, היקף גיוסי ההון וכמובן האקזיטים הנוצצים. היקף הגיוסים של כלל הסטארטאפים ב-2016 היה גבוה ב-250% מזה של 2012 והגיע לסכום של 4.77 מיליארד דולר. זאת למרות שחלקן של קרנות ההון-סיכון הישראליות בגיוסים של סטארטאפים ירד משמעותית באותן שנים ועמד בשנת 2016 על 13% בלבד מסך הגיוסים, בהשוואה ל-26% בשנת 2012. סטארטאפים בתחום האינטרנט הם הדינמיים ביותר ומובילים במספר החברות החדשות מדי שנה, אך הם גם מובילים במספר החברות שנסגרות מדי שנה. בנוסף, זמן ההבשלה שלהם עד לאקזיט הוא הקצר ביותר ועומד על פחות משש שנים, מה שהופך אותם לאטרקטיביים עבור משקיעי הון-סיכון.

כסף מסובב את העולם: להטביע את הים בישראל או להיות טיפה מעבר לים

אם היקפי ההשקעה של קרנות הון-סיכון בחברות הזנק ישראליות פחתו, אזי שהכסף צריך להגיע ממקורות אחרים. ערוץ אלטרנטיבי לגיוס הון עבור הסטארטאפים הבשלים יותר הוא הנפקה בבורסה. כיום נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב 136 חברות טכנולוגיה, שמהוות כמעט רבע מסך החברות הנסחרות בבורסה , ו-61 מתוכן הן חברות מתחום הביומד. הבורסה, שמנסה לשפר את מחזורי הסחירות ולעודד חברות נוספות להנפיק, השיקה לא פחות משישה מדדי מניות בשנים האחרונות, המתמקדים כולם בחברות טכנולוגיה. חלקם, כמו מדד הבלוטק ומדד ביגיטק, אף פותחו בסיוע חברות מחקר בינלאומיות. הבורסה מציעה גם הקלות מסוימות לחברות טכנולוגיה שמבקשות להנפיק בתל אביב ומעודדת אותן לעבור אנליזה של חברות מתמחות כדי לסייע למשקיעים להיחשף אליהן ולהשקיע בהן.

הנפקה בבורסה מאפשרת לציבור הרחב נגישות גבוהה יותר להשקעה בסטארטאפים ובחברות טכנולוגיה מבוססות יותר, הן באמצעות תיקי השקעות פרטיים והן באמצעות כספי הפנסיה המנוהלים על ידי המשקיעים המוסדיים. המשקיעים המוסדיים מחפשים דרכים יצירתיות להגדיל את התשואות על תיקי הפנסיה של הציבור, בין היתר גם באמצעות הגדלת החשיפה לסטארטאפים, אך מוטלת עליהם אחריות גדולה לגדר ולצמצם את הסיכון להפסדים משמעותיים שאופייניים לתעשיית הסטארטאפים. חברות הזנק רבות בוחרות להנפיק דווקא בארה״ב או בבורסות אחרות ברחבי העולם בשל חשיפה גבוהה יותר למשקיעים זרים שחלקם מוגבלים בהשקעות שהם יכולים לבצע בחברות שאינן נסחרות במדינותיהם. בעיית מחזורי המסחר הנמוכים בבורסה בתל אביב משפיעה גם היא על ההעדפה של חברות הטכנולוגיה להנפיק מעבר לים כאשר בבורסות בארה״ב ובאירופה הנזילות גבוהה יותר.

הרישום בבורסה דורש משאבים ויישום נהלים, שרוב הסטארטאפים הצעירים אינם רווחיים מספיק כדי לעמוד בהם לפחות בשלבים הראשונים. לבד מהאופציה להנפקה, נהנות חברות טכנולוגיה מבטיחות גם מתשומת ליבן של חברות ענק המחפשות אפיקי צמיחה נוספים. גם הן בוחנות כל הזמן אפשרויות השקעה ורכישה של סטארטאפים.  הסטארטאפים עצמם יש כאלה שאף מעדיפים אסטרטגיה של מיזוגים עם מתחרים או שותפים סינרגטיים בתחרות על נתח שוק משמעותי יותר, על פני הנפקה בבורסה.

תיק ניירות דרך

מבט חטוף על תיק ניירות ערך משנות ה-60 ומשנות ה-2000 יכול להראות כמו מפה חברתית-כלכלית היסטורית, אין ספק שככל שאנחנו והטכנולוגיה מתפתחים, גם שוק ההון צומח גם הוא ומנגיש את עצמו לכל מה שנמצא במרכז העשייה של כל דור, מצביע על מגמות תעשייתיות ותמורות חברתיות ועל נכסי צאן ברזל בכלכלה, כל עשור ונכסו הוא.

ככל שזה נוגע לשוק ההון הישראלי, על אף שאינו רב בשנים, נראה שעבר כברת דרך ארוכה ואותנו בעיקר מעניין כיצד יראו פני הדברים, עוד עשור מהיום?


שתף

אודות מחבר


שינוי גודל גופנים
ניגודיות